הסופר שבודה וההווה שמשלים בגסות..

  אוולין כץ ילדי העולם הַיְּלָדִים שֶׁל אֶרֶץ זוֹ וְשֶׁל הָאַחֶרֶת  קוֹרְאִים לָהֶם בִּשְׁמָם אוֹ בְּכִנּוּי שֶׁל חִבָּה. יַחְדָּו הֵם שׂוֹחִים בֵּין אֶגְלֵי דָּם אֲדֻמִּים  נִגָּרִים עַל פְּנֵי גּוּפָם.  הַיְּלָדִים שֶׁל אֶרֶץ זוֹ וְשֶׁל הָאַחֶרֶת  חוֹבְקִים אֶת רֹאשָׁהּ הַכָּרוּת שֶׁל הָאַהֲבָה (קטע) , 2016    ציור גג חלומות וורסאי, Yasmin Mund, מאוספיו של מרדכי גלילי   איקי בוברמן […]

Continue reading…

שלולית של מטבעות לכף דת

    שמעון רז כל כך פחדתי, שסם הדת גנב דעת מנפשך…כדיבוק שלא מניח, ואתה נושא אותו איתך באופן שרק המוות מפרידו ממך, או אולי תקון המקובלים להסרת דיבוק…המורה שלמה קאלו שלי כתב בנוגע ללימודי קבלה: כל שיש לו אלהים אינו זקוק לה ושאין לו אלהים היא לא תועילנו. ובחרת בחיים. היא חירות בחינת חירות על […]

Continue reading…

איני קשובה לאהבה חזקה כמוות

  שמעון אזולאי פילוסופיה של ההתאבדות.. המספרים מצמררים: בכל שנה מנסים להתאבד עשרת אלפים – חמש מאות מצליחים (בישראל!).. הם מתאבדים ברוחם ובנפשם. המתאבד הוא מי שחווה עצירה בשטף החיים, ולא שונא את החיים, אלא את חייו שלו. כי אפשר לאהוב חיים, ולשנוא את חייך שלך. אפשר לאהוב חירות, זריחת השמש, את האפשרות להתחיל מחדש.. ולשנוא […]

Continue reading…

לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי הַכֹּל סֵירָבְת כמַלְאַך..

    אהרן בס   הִתְחַנַּנְתִּי אָז שֶׁתִּשְׁאָלִי אוֹתִי  כָּל מַה שֶׁתִּרְצִי הָיִיתִי תַּחַת הָשְׁפָּעַת אֲלְכּוֹהוֹל וְיְכוֹלְת לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי הַכֹּל אֲבָל סֵירָבְת וְזֶה שָׁבַר אֶת לִיבִּי שֶׁלֹּא רָצִית לְהֵחָשֶׂף אֵלַי בָּרָמָה הַעֲמוּקָה בְּיוֹתֵר  שֶׁוִויתָרְת בְּשֵׁם קוֹד מוּסָרִי נִשְׁכַּח רָצִיתִי שֶׁתֵּדְעִי אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁאַף אַחַת לְפָנַיִיך וְאַף אַחַת אָחָרַיִיך לֹא תֵּדַע רָצִיתִי אֲבָל אַתְּ הֶעֱדָפְת לִהְיוֹת […]

Continue reading…

חופש הנפילה להמונים, וחלוקתו..

  שירי ברוק: "עיסוק יתר בשדים הוא הסחת דעת מתוכן הבקבוק. אז באיזה צבע אתם רוצים את הבקבוק הריק..?" ציור  אודם נשפך נעצר להרעיש.., Ara Ghevondyan מירי רנדל הבר המדליות והגביעים נטמנים באדמה, אך ביום סוער סחף אדמות יחשוף אותנו להפסדים שלא רצינו לראות. מאובנים נעמוד מול חלקי מתכת שהגוף נקרע להשיג בכדי לזכות באהבה כמו פה […]

Continue reading…

תחינות קטנות, כוונות גדולות, ומכונת התפירה בחזית..

ציור האיש ומכונת תפירה, מתוך האוספים של Yaslem Tablo Inka   עידית ברק שָׁרָב   מִישֶׁהוּ תָּפַר אוֹתָנוּ זֶה לְזֶה  בָּאָרֶץ הָזוֹ בְּמַחַט עָבָה בְּחוּט שָׁחֹר לָבָן הַתְּפָרִים הָעֲדִינִים נָמַסּוּ בַּשָּׁרָב אֶת הַתְּפָרִים הַגַּסִּים אָנוּ קוֹרְעִים  עִם הַפֶּה   נטלי גוטמן כשהתעורר ידע – בו האשם הראשון, וידע חוט ומחט וחרטה מזליגות הניירונים בין שיניו, ויפה היה בשטף הזהב זורע […]

Continue reading…

דיאלוג הדאגה עם אותן חתולות שפחות וחולדות שיודעות להסתלק..

  גדי לופו דירה יש לי דירה, עם ארבעה כיווני אוויר, כיוון אחד אגואיזם, כיוון שני אלטרואיזם, ועוד שני כיוונים נורמליים, במרתף אני מסתיר פוביות. במרכז הבית עומד האגו, כמו מנוע גדול של מקרר, או מזגן מרכזי, מכונת הכביסה סוחטת ממני רגשות, היא שוטפת יחד איתי את הדמעות. על הגאז צולים אותי בשקט לפעמים, שש…. […]

Continue reading…

מבטי לעתיד בו אעז לאהוב.. במגדל מאוויר

  נטלי גוטמן עוד נדע ימים טובים דרך האצבעות, כתובים בריח אורנים.. כי מזמן יפה להם רוחי ומריחה טובות, שלא תמות כדי לחיות..   צילום אמנותי "אש היופי עתיקה כמו זמן המסך..", ליקה רמתי ראו נא.. קירות נחפרים, בינתיים. אל המחסנים התת-קרקעים מפונים, והם קירות החיים..בהם מהם השקט יידרש – תיאטרון השהייה מתחת לאשפתות. של מעלה. מחומל הקברים […]

Continue reading…

עַל רֶגַע אִחוּד הַגּוּפִים פָּסְחָה הַחֻלְדָּה ..ולא שמנו לב

ציור  דנטה בלימבו סיטי, 2014 מותר לבכות אומר השטן, Celeste Gómez נטלי גוטמן "עוֹד לִפְנֵי שֶׁנּוֹצְרָה הַחֻלְדָּה" פגעו בה.. כולה הייתה בועת ספוג מריח נאהבים צמודים.. בשתי הממלכות זה קרה, – כותבת אישה יפה, – חיית הצרה לא נתפסה בלשון הטוב .. וישנן לא מעט כאלו מדינות בהן גופה הזעיר של החולדה האפיר נוגע בורוד הבשר, מפריד בין […]

Continue reading…

נפש אדם בַּשֵּׁדִים לֹא בּוֹחֶלֶת, אך קוראת לעזרתה את העולם כולו..

  ציור ביטוי שלא פוגע.., ציפי ב.   נטלי גוטמן   "איוב נגוע בבשרו ובכל אשר לו, מקלל את יומו. שירה גדולה היא זו…איוב בורך באחריותו במשנה צאן, גמלים, בקר ואתונות. הגולגולת החשופה קורמת עור ואיוב מניח לדבר לקרות. איוב נעתר. איוב אינו מעוניין לפגום ביצירת המופת." – ויסלבה שימבורסקה שירה גדולה היא אישיות האדם.. […]

Continue reading…