ציפורני הטלית והתכלת

נטלי גוטמן
כשחצאית חושפת ירחיים, וקטל טקסי השקול לידה, בשחור את האלוהים שלה חונק, בטלית מזכירה תכלת, בין לבין מושגת התוצאה. לא אליה התכוון משורר ירושלים. אבל הנה, ביום-יום מתמעטת המעשייה באלוהים אחרים שמנפנפים אחרת לעדרי החלב שוטף המוח.. והקול המאמין בגאולה אומר: "אחד הדברים החשובים שיש לעשות היום הוא לגאול את כל הנרקומנים.. בשכונות ובפריפריה, מסם הלאומנות שהורס את חייהם וחיי ילדיהם. צריך לנתק אותם מציפורני הסוחרים המתוחכמים שמטפטפים להם את הסם ומועלים בקולותיהם…." (שמעון אזולאי)

 

אשבעל עשתרות

היא הפשילה את החצאית
מעל לירחיים,
הוא ראה בכוכבים
ונפתח להם חריץ בזמן
לעבוד אלוהים אחרים.
את חלב אימה טפטף
על בשרה,
נדד בין רגליה ברחבי
הנידה
וחנק אותה בטלית
שכולה תכלת,
עקר את ליבה
בסיבוב מאכלת.
דתיה
הדוקה
למיטת סדום במסמרים ,
אהבה אותו בכל מאודה
נקבים נקבים ,
חלולים חללים .

אשר גיבל, נערה באיזור כניסה לחדרה, שנות ה-70

נערה באזור הכניסה לחדרה, שנות ה-70, אשר ג'בל

אשר זנו
אלוהים אחרים

אני מאמין באלוהים אחרים
שאין לו
את מה שאדם לא עטף
במילים
כי אין לו דמות הגוף
כי האדם
נקבים נקבים
חלולים חלולים
החלל הגדול..
מסך נקביו

וכשאנו מביטים בעצמנו
ערומים מול המראה
אין שם מהום
גם על הדעת המקום
גם על דעת הקהל
הגוף הזה
אין בו מין
אין הוא בית
אין בו מזוזות

אלוהים יחלק את ירושלים
ויארוז אותה
במזוודה
ישאיר אותה על מסוע המזוודות
בטרמינל הנוסעים
לנוע לבד
ללא מאסף

פעם דימיתי שהטלית שלי היא כנפים
היום היא תחבושת
ופסיה השחורים
הם מסלולי ההמראה
החד-כיוונים

22.09.09

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.