תקופת האוצר הבלום ואביריה..

נטלי גוטמן

כשניתק הקרחון הבודד גם מעצמו, התגלה רב פעלים בלתי מוגן, שהוא על מפת הענקים – מורשת היופי. ועמו עודנו אבירי האוצר הבלום, אף שקרחון היבשת ממשיך ומתנתק ממקומו, ואחרי אלפיים שנות קרח והתעללות בתשתית, חוזרת ונדלקת מכונת ההתשה בכל מה שרק יכול לחיות בקיפאון. כמו מיני חולמניים, רקקי האיטיות המתבייתת, חלוקי טל מנוזלים נראים מנוכרים עם הבזקי קש הפגרים נשרפים בשמש. בהתפוררות קורי ההמולה רעבים הם רק יותר, ולא אכילות פרשות גדולות וקטנות עם פרשנויות מרעילות היחידים בעלי סגולה עם כרטיס לבדידות. והם מופנים לדבש הדיכאון, לצוף הסוף המחזיר מחנה ארצם – סלאביות, אריות, אנגלוסקסיות, אסיאטיות שמצדי רוסיה זורעת שלג הענקים אבירי התירוץ – לצעוד לפני האב היתום שמתכסה באבות, להקדים אותו בתשוקה המאיימת על השמיים באהבה.

ציור חלומות מלאי של ראשי הבריאה.. מבית האישה..,  Jaclin Remi, מאוספיה של Patricee Pupkulies

Jaclin Remi, מתוך אוספיה של Patrice e Pupkulies חלומות מלאי ראשים, זה היקום של אמנית אישה עד הסוף,

וכפגר יעלה לארץ הנחמה האב, שוב יוסף בגלגול הקרחונים. ישחק בקודש כמו בכדור. ומחמם את הקם כנגדו באש הטבעיות, נתלה על מדפים כסורק קרחוני שריון על גבעולי אילנות, מתנדנד עליהם, דוחק חיות ביעף משקל הסרק שלו. ורושם זיכרונות הימים. בלי לחבק גזע בודק למי להעביר מטה, מטאטא, וצבע זנבו. ברכבות מפיץ מילות הפוגרום ביתומים אלמנות וגרים, כמעשה יומי שאמור לחסן מחדש קרקעות מהאוצר שלא מספיקות לבנייה המצטנעת באנושי, שכבר לא חולה באהבה.

בהסתפקות של פרפר רבים מסניפים ריחות של מרכז העניינים, גם בשכונות מתות, שם מעציבה מדי עגלת האהבה של רוכל, כדי שיפרגנו ליופייה. והיא נכנסת לתקופה שבוכה לפניה. והיא נשארת להתמקם ולהטיל ביצים של אות, כדי לחיות.

ציור יום הדין והשקט הנצחי.., Raquel Egosi

Raquel Egosi ,יום הדין.. שקט נצחי

אסתי בר

תָּמִיד הִיא תָּגוּר בְּמֶרְכָּז הֵעִיר
בו יֵשׁ תְּחוּשָׁה שֶׁל חַיִּים
חַיִּים מְהַלְּכִים לְלֹא הֶפְסֵק.
הָרַעַשׁ וְהַהֲמֻלָּה
מַקְהִים אֶת בְּדִידוּתָהּ.

גַּם בְּיַלְדוּתָהּ גָּרָה בְּמֶרְכָּז הֵעִיר
בָּאֵר שָׂבֵעַ רְחוֹב קק'ל, לְיַד גְּלִידַת בְּאֵר שֶׁבַע
הָאוֹטוֹבּוּסִים נָעוּ וְהִרְעִישׁוּ וּפָלְטוּ עָשָׁן וְזֻהֲמָה
הָרַעַשׁ וְהַהֲמֻלָּה 
מַקְהִים אֶת בְּדִידוּתָהּ

גַּם חִבּוּקָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו הַחֲסוֹנוֹת שֶׁל אֲהוּבָה. 
הָרְגִישָׁה שֶׁהֵבִיא אֶת הַבְּדִידוּת וְהַדִּכָּאוֹן מֵרוּסְיָה הָרְחוֹקָה
שָׁם הָיוּ בַּבַּיִת ,בַּקֹּר וּבְשֶׁלֶג חֳדָשִׁים רָבִים
תַּחַת שָׁמַיִם אֲפֹרִים מַפְחִידִים וּמְאַיְּמִים .
אַהֲבָה עוֹטֶפֶת וְחִיּוּךְ 
מַקְהִים אֶת בְּדִידוּתָהּ

גַּם בְזִקְנָתַה גָּרָה בְּמֶרְכָּז הֵעִיר
רִאשׁוֹן לַצִּיּוּן, לְיַד הַיֶּקֶב
שֶׁאוֹתוֹ הִכִּירָה מִטִּיּוּל שְׁנָתִי מִכִּתָּה ג'
הַקַּנְיוֹנִים טוֹרְפַי הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים וְשָׁבִים מקְּנִיּוֹת..
הָרַעַשׁ וְהַהֲמֻלָּה 
מַקְהִים אֶת בְּדִידוּתָהּ

גַּם בְּבֵית הֶעָלְמִין
הָיְתָה רוֹצֶה לָגוּר בְּמֶרְכָּזוֹ
שָׁם אֲנָשִׁים חַיִּים בָּאִים
לְבַקֵּר קְרוֹבִים וְיַחַלְפוּ דָּרְכָה 
הָרַעַשׁ וְהַהֲמֻלָּה
מַקְהִים אֶת בְּדִידוּתָהּ.

10.11.17

 אלימי שרה, מציאות ים תיכונית

ציור מציאות ים תיכונית.., אלימי שרה

אבינועם אשבעל עשתרות חקלאי

זה מתפורר
לו רק היה נשבר
אפשר היה להדביק
ללקט את החתיכות
לזחול כמו זק״א
תחת המיטות
המשונות
להתלות על המדפים
גם על אילנות
גבוהים
לקחת אצבע
אולי גם את כל היד
לגלם לגולם
ולנשוף
להנפיש את הגוף
הטלוא
למשוך עוד כמה רגעים
בחיים
מגעים אחרונים 
אבל זה מתפורר

ציור גולם הסתר מפרק החברה.., מאוספיו של Mostaf Asaeed Saeed Amran 

גם אם נפעל מהר
מאבק באבק
כאן לא יועילו אנשים
זאת עבודה
בשביל אלוהים
בנתיבי מלאכים
בריאה ללא תקדים
כבר יצר
מעפר
הצמיח בשר
מסביב לצלע
בניגוד לחוקי
הטבע
כאן לא תועיל הבריאה
צריך אהבה משונה
חולה.

א.

30.10.17

בליקוב בזרוקי יגור, דיוקן עצמי 1859

ציור  איש האהבה קטועת זרועותיה, בפעולה.., דיוקן עצמי 1859 , בליקוב בזרוקי יגור

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.