מחלה מפייטת טובות

צילום אשר גיבל, בתי נעמה לפני כ-30 שנה…

אשר גיבל, בתי נעמה 2

נטלי גוטמן

בשליית הבושה, מעשה השירה הסתיים. סדין כותנה, זה מה שירשה הנגמלת מלידות בפגיית השורדים. הזמן הגלוי כתינוק בעכשיו הסתתר בסיכת הדרכים, קונה טובה לא הורסת – גלישה בהכרתי שאחרי, שם חיפשתי חבר לאחת ויחידה שלא נסקלת באבן נגף. בשידוכו המדומה של מתקן בינתי, שוב מצלצלת לשיעור אהבה, ושותקת לעד, בפני כבודו בחלום. שאם להינשא יבוא, הפעם בלי סרסורה של הממשות, על אף שסולד במותרות תכלת פארי, ישלם עלי לרוחב סולמי..

אשר גיבל, גמלא לפני כ-30 שנה

צילום אשר גיבל, גמלא לפני כ-30 שנה

באותו יום תחרה חלומית חינמית תחצה את שלייתי המחווירה, הכול אתן לרואה בקלף גופי, לעוללי האורגני כה נדיר המשול לי המודה בחולשת הנוטה למות. אפתהו לחיות ולהיגמר. ותהיה בלילות היום תשוקה עצומה לשטף האהבה, שוחקת גופה בגופי, והמום יתעצם מהריב העוצר במעבר חצייה.

כל המתעסק הכפייתי בקווי, יתאר אישה מסתננת בחזות כיכר הילדה, וזר ימצא חסות באיברי שתיקתה, בעמידותה החושנית הארוכה בכביש מדבלל, ואוהבה. כולה. חצויה. במקומה. גם ללדת לו מבקש עמוד חשמל של תינוק מקולף, שככל עמוד אחר, יתגורר עמו בכיכר העיר, שאם יגדל כל פעם מהראשית ולעד, מבוטח ייעשה כשקופית על כלי תחבורה פרטיים וציבוריים, ולא יידרש לתעודה, מאשר סתימה לשחלות המיותרות ממילא בזמן האבוד הישראלי מצוי..

אבל בסדום האישה, לטובת החברים העובריים עדיין, להיות מותרת – מחלתה המפייטת..

 

שושי קלאס

בְּחוּצוֹת הַשִּׁירָה נִלְחַשׁ לֹא 
אַחַת כִּי הַמּוּזָה פּוֹקֶדֶת בְּיַחַס 
יָשָׁר לַכְּאֵב
לֹא הִטַּלְתִּי סָפֵק 
בִּפְסִיקַת יוֹדְעֵי דָּבָר 
בְּעַצְמִי שׁוֹטַטְתִּי בְּאֵלֶּה
הַחוּצוֹת עַד 
שֶׁהוֹפַעְתָּ 
אַתָּה

Muhin אסמרלדה

ציור אסמרלדה, Muhin Vladimir

 

גדי לופו

יחסים

בשליית הבושה מקופלים רגשותייך
כמו חלב חם שעומד לגלוש,
אמרת שגופך הוא סוכריית טופי
בצבע מוקה שמישהו הסיר ממנה
את העטיפה הפרחונית.

עכשיו אפשר להביט בך ולראות
כמו שתיקות המטפסות על עורך,
פרצי מילים מנסים להיאחז בך,
לעשות לך זמן שביר,שימס את הכאב
ויפליא לעשות חלום.

אולם האור האצור בתוכך עובר
כחוט השני,וקופא על פניי במסכת שנהב
שעושה אותי תגליף,
ובאות שתיקותיי אל אוצרותייך
בשמיים שהנצו פתאום..

Muhin. 1jpg

ציור Muhin Vladimir

***

…ארגז שלם של מציאות, גולות של
ילדות, שהעיניים מביטות בהן מרותקות,
מהופנטות, כעיני ילד
שחזרו לגדול.

ומי אומר שלא יכול להיות משהו
מבריק באמצע היקום, שרואה העין
שלנו בחטף, המנסה להעתיק עצמו
למציאות,בברק שממנו הוא בא.

כמשחה של נעליים, שעוברות 
צחצוח, במברשת עולה ויורדת,
בהתעמלות עיניים מתמשכת, כמה
ברק להוסיף, כמה מבריק זה הולך להיות

 

(קטע מתוך "מבריק")

Lam Qui מטרייה של שלום עולמי.

ציור Lam Qui , מטרייה של שלום עולמי..

 

אבינועם אשבעל עשתרות חקלאי

ליפול מעדן החלום
אל החלוף
עריית העור באור להתעורר מעיוורון
לחלוט הסכם
להתקומם
להכנע
להכנס
איים של אושר
איש
נשים
אפשר לנשום
אתה נישום 
של החוזים
שלא ניתן היה לחזות
ואי אפשר לחזור
תמצא מזור
תשזור

 

Sasha Ilichev מוסקווה

ציור ילידת האושר , Sasha Ilichev , מוסקווה

 

פרחים של רע דרכים רכות
תלך מכות תבוא ריבוא הכוכבים
ובכוכים החשוכים 

נשוך

כלבי האהבה..

א

 

אשר גיבל, 3

צילום האהבה ביער אוסישקין, אשר ג'בל

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.