חזור לנישאפּוּר, שלא אראה אותך לעולמים..

 

"ומשק כנפיים לא צולח, וליאות איברים באה בחיבור וחיסור .. ונושרים גרגרי הרימון כטיפות הגשם, לבשר בשורה".

(גדי לופו)

Tanya Dimitrova , עקבות של סיפור..

ציור עקבות של סיפור.., Tanya Dimitrova

 

צילה זן בר-צור

 

פרח עץ השיזף שקלעת בשיערי התייבש כבר מזמן. גם אני.
אני יושבת בבקתה שלי וקולעת מעשבי השדה מחצלת לגופי,
יש בי ריח של שדות וחוגלות בר.

אני רואה אותך הולך בשביל ממול.
ואולי אתה חושב על היום ההוא בו נפרמה ערוותי בשלך,
ולחשת לי, 'יש לך ריח של שירה'.
נו בטח. כי אז לקחת את המכחול שלך וכתבת על גופי שירה.
וככה המשכת לאהוב אותי, מכחול אל גוף.

מאז, יש לי חולשה למשוררים.
מאז אני מתגעגעת לריח הדיו בגופי.
בפעם הבאה כשתעבור בשביל,
אפרום את המחצלת שלגופי ואשוב לשדה ואמות.

ועד אז, חזור לנישאפּוּר,
שלא אראה אותך לעולמים.

 

28.03.16

 

 Janusz Orzechowski דרמה בעולם הרביע

ציור דרמה בקיר הרביעי.., Janusz Orzechowski

 

נטלי גוטמן

באגם הסיפור המרובע

 

 שהיתי עד אמצע החיים בבוסתן הספרדי, ונהיה "מלוכלך בפרדס.." (מירי רנדל הבר). אז, עזבתי את אנדלוס כנוטשת גורל, ואחרי שנצלבתי לאורך כל מטיבי לכת המובילים, לשמו של התהליך הוזמנתי מארצות היבשת הצפונית והדרומית, ובסוף התגאיתי בעצמי, כי עצרתי שוקעת באגם הסיפורי המרובע. ארצה לומר מילה עליו בפרטיות, בטרגיות שמשתלמת.

חלק 1 (שהוא ה-2) . אחד מסיפורי קוראיו

מארץ רחוקה ברבור כתב לברבורה לבושה בלבן, במרובעות כתב של שפה זרה – כמה היא האחת שבמילה מעגלת קוסמוס ואת ישותו ב-2014.. היא ענתה לו כחצי שנה בעברית, ולא גילה שסובל מבעיות לב, אהב אותה, בתרגום. כשאושפז לא פספס מתמונת רחמה שפורסם באגם לרווחת כל, חודשים דמיין את לטישא שלה בדם לבו. אחרי שדמם, אישתו שלחה מכתב לברבורת הסיפורים, עד כמה שלבו היה שייך לה, ועל האושר שהזרימה לעורקיו, ועכשיו נותרו לה את מילותיו האחרונות לומר כי הברבורה אדם היקר ביותר בעולם…

 Ronit Ronnie Oanono אהבה ש בסוף העולם..

ציור  אהבה שבסוף העולם.., Ronit Ronnie Oanono

חלק 2 (שהוא ה-1).  אחד מסיפורי האגם 2014. העין השלישית של מזרח התיכון

ראו נא בנים, בין הבנות כל כאב מאוהב בעצמו, דו-פרצופי, מרטיב סדינים הדביקים לקראת בוקר, ומתכרבל על כתמיהם..ובכך כגבר מבקש שמעליו תקום לטישא כאם גולמית – על יוצרה, על סביבתה, על אדמתה הירושלמית, כברבורה לבנה תשכב.. ואכן, תתחנן לטישא לקום בצורתה הרצויה,  כבית לשניים – לה ולתאומה הגברי שמודע לאי- גשמיותו של הבית – שכך ייזכר לו בעיניו ובעיני רוחה. יהיה הכול ככתוב, על פי לוינס – בית נשי מאוד. ברחמה. למי שגר בתוכה – שפתו חוקית ומחייבת. מי שנעלמים מהדיאלוג עמה, מותירה חשוכת גג, עגונה מבית…קדושת החוק של הבית – כנגד קדושת המקום. 

10

צילום נטלי גוטמן מורה באיל"ן, שנת 2002

כה אמרה הציפור: רק המתהלך לפי סודו שבראשו מוצא כדור פרחים מרובע, ומוסרו מהגובה לארץ. באינטימיות בתולית מופנה לקול של אורח או אורחת, שאת מבצר לשונם הניח מראש… בשווה, קולו שלו ואריזת לטישא שלמה, יחד קדושים – ברגשות שיהגו סימני חיים רצויים, ומבלי לשאול האם הזר מתכוון לחלוק עם הזרה ההיא את חלקו, כבר יש להם מבט חוצה נסורת ריחנית הפרוסה כפיתיון זוגי על גג הבית…

 אז, רק משם יסופר דבר וכאבו:
משפחה חצויה הייתה ללטישא הרוסייה, אביה ברבור מלאכי אטום לרע וחוגג נצחי.. של החופש. חציו השני- אמה של לטישא הייתה כמעיין אי של אי-קשב. המלאך האבהי מוכה הרגש כנצחי לכל הברואים יישלח מקשתה של אמא כחץ , הרחק מנכדיו ומרחמה של בנותיו – הקטנה והגדולה, שתיהן יפנימו את בדידותן מאב וכל אחת תמצא לה מפלט ממנה. לטישא תזעיק לעזרתה דוב יערות דו-לשוני שידע לינוק ממנה את תמימותה.  כעדה לטרגדיה של תושבי ביתה, היא תכתוב לו משהו בדוי למחצה בתקווה שיישאר בחיים אביה ויחבקה, במקום כולם…
העינוי, אולם, יתגנב לו מהצד השלישי – ככותבת עדה, בגוף השלישי היא תזמין את שניהם – הרצוי והמצוי . חום וקור לא יהיו עוד מושגים ספיגים, בשתיקה הרמה להם תתעורר בלטישא… רוח עיישא…בעין השלישית, כאן בתוך מחנה פליטים, אכולת תולעי משי מצרצרים מצוקות וחורשים את עורה נושם האסבסט שמותיר אחריו ותחתיו עקבות דמומים, לטישא תצטרך להתיישב, כדי למרוח על אפידרמיס חי את עצמה, למשוך עליו בשמניה הרפואיים. להיכלא, ולהישאר כזיכרון לעיישא…

Vangelis Rinas

ציור על גג הרחם הביתית,  Vangelis Rinas

העיר ירושלים מנוכרת ותתנכר, ורק מדי פעם נחרבת פונה אליה. ועיישא מטפלת בה בכפייתיים שבביתה, כלטישא, שהרי שוב גם בחלקת הקבר המוערך הזה, היא היחידה שמסננים..חוצים החוצה, מתכסים בסרקופג, אבל אליה מתנכרים, לזולגת מתוך סורגים של כותל הסעד הרחמי הזוהר שלה, הפשוט.

ומה היא שותה ואוכלת בשם האב?

אני לטישא,- היא כותבת את שמה, – פירות הטרגיות מתוקים לי, ועדיין, עיישא משתוקקת לא להחזיר את הזמן אחורה, בצמאה למות מעוררת תשוקת השניים בסיפור האגם המרובע..

 

29.05.14 ,…  29.03.16

 

 Jeson deCaires Taylor גרנדה 2006

 פסל Jeson deCaires Taylor , גרנדה 2006

 

אשבעל עשתרות

 

הדבורים האלה מיוחמות
אני לא אומר שהן אשמות במשהו
זאת סך הכל תשוקה דרוויניאנית
עלי הכותרת נפערים לקראתן
ניחוח פריחה באישה ערווה
ואצלי דמעות של ארוס
כשהאביב עולה להתקפה 
העליונים לא מרחמים
רוצים לבלוע אותי 
פרחים טורפים
לא הייתי מתפלא
אם היו מוצאים שהכנענים
פיסלו את האביב
בצורה של שדיים
איזו אישה
היא הלוגיקה 

אשר גיבל, התורה בשומרון

צילום התורה בשומרון, אשר גיבל

המלווה הקרה והרצינית
של הפילוסופים
שהובילה אותם
אל השולחן שעל יד המטבח
היכן שטובחים יהודים
בשם האמת
וההוויה
וכאן האביב
מתעורר
מעוור
לשבט הזה
יש אלוהים אחד

אשר גיבל, פורים ברעננה

צילום פורים ברעננה, אשר גיבל

אלוהי אברהם
יצחק
ויעקב
אלוהים של זעם
ושל תשוקה
להם יש אל שאינו מרמה
אלוהי הפילוסופים
יש לו שיטה
להרוג אותך
וכאן
בשבט יהודה
אל שדי
וכל האלוהים האחרים פורחים עכשיו
על שירת הציפורים

Janusz Orzechowski 1

ציור Janusz Orzechowski

 

אני לא מאמין בלוגיקה
רק בשברים של תשוקה
והם נמצאים עכשיו בבוץ
פה
בפרדס.
א

 

 

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.