הסופר שבודה וההווה שמשלים בגסות..

 

אוולין כץ

ילדי העולם

הַיְּלָדִים שֶׁל אֶרֶץ זוֹ וְשֶׁל הָאַחֶרֶת 
קוֹרְאִים לָהֶם בִּשְׁמָם
אוֹ בְּכִנּוּי שֶׁל חִבָּה.

יַחְדָּו הֵם שׂוֹחִים בֵּין אֶגְלֵי דָּם אֲדֻמִּים 
נִגָּרִים עַל פְּנֵי גּוּפָם. 
הַיְּלָדִים שֶׁל אֶרֶץ זוֹ וְשֶׁל הָאַחֶרֶת 
חוֹבְקִים אֶת רֹאשָׁהּ הַכָּרוּת שֶׁל הָאַהֲבָה

(קטע) , 2016 

 

ציור גג חלומות וורסאי, Yasmin Mund, מאוספיו של מרדכי גלילי

 

איקי בוברמן

אם היתה לי עיר מקלט 
הייתי מוכר את נכסי
או תורמם.. ולא שב אליה
לעולם…

 

צילום החיים זה העיקר וגם האהבה.. חברה בהריון 1956, Frank-Horvat,מהאוספיו של מרדכי גלילי

 

נטלי גוטמן

שם כמו גג, לא נבנה בקלות דעת. ילדים חוֹבְקִים אֶת רֹאשָׁהּ הַכָּרוּת שֶׁל הָאַהֲבָה, וזה לא פשוט לאף אחד, גם לגברים המפורשים בגודל כמיהתם המצטברת. שמם  מטען סמוי של אהבה לאמא האבודה עבורם.. ולפי משקל השורות גברי, לא מאוחר, אולי.. להחליף מילה, כמו גג, ולשקם את כל הבריאות למשפחה המורחבת שקרסה על רקע מדומה,  ואין לכפר על רקעים. ולהשכיח בהם מקלט שהיה רכרוכי מנשיקות של אישה לחה.. הכלא שלה נסגר, מי שנשאר בו כותב שירה. קורא להוריד מעורו אותות בכפות האדם, סוף סוף.. אך לא בשם אהוביו, בשם כל קצוות הרוח בציור חפשי. הוא שבודה פרטים..

 

מרדכי גלילי

כלא שש

מרדכי גלילי

אמי, תהליך של התאבדות

(קטעים משתי הפואמות "כלא שש" 1976, "אמי, תהליך של התאבדות" 1988,

מתוך מרדכי גלילי "רציתי לרשום נוף אחר", 2016)

ציור מכתב לאמא..,  מרדכי ארדון

 

טל בלו

מַאֲרָב כּוֹכָב

 

נִיקִּינוּ הֵיטֵב אֶת הַלִכְלוּך מֵהַנְשָׁקִים

הִצְמַדְנוּ לְכִּיס הַחוֹלצָה הוֹרָאוֹת פְּתִיחָה בָּאֵשׁ

יָצָאנוּ, לִסְגּוֹר חֶשְׁבּוֹן.

ציור המאוהבים, Reiner-Langer

 

מַחְשָׁבוֹת הוּעְבְּרוּ מִלְמָעְלָה לְמַטָּה

מִסְפְּרֵי בַּרְזֶל סוּדְּרוּ כְּכוֹכָב לֶכֶת, רֶגֶל דְּרוּכָה וְרֶגֶל נִישְׁעֶנֶת.

מְחוּפָּרִים הֵיטֵב. עָמוֹק בַּבוֹץ.

 

אֶת הַשֶּׁקֶט קָטַע בַּקֶּשֶׁר, רֶצֶף מְבַשֵּׂר רָעוֹת שֶׁל צְלִילִים.

כָּאֵלּוּ הַמְקוּשָּׁרִים בִּתְּנוּעוֹת אֲוִיר.

בַּשָּׁמַיִם זָהַרוּ בְּרָקִים אֲדוּמֵּיי –לֶהָבָה

שֶּׁהִשְׁאִירוּ  בִּי קְסָמִים וְחֲלוֹמוֹת.

 

אָנָטוֹמִית, הָיִינוּ מוּשְׁלָמִים.

 

ציור אחד כפול אחד,  מרדכי ארדון