אהובתי מחכה לי…


רו רבקה ורבנר

סְעָרַת אֲהָבִים

אֲנִי שָׁכַחְתִּי אֵיךְ כְּשֶׁחֹרֶף וְדִמִּיתִי סְעָרָה, בִּמְקוֹם. בָּעֲרָה בִּי הַסְּעָרָה גִיצֵי בְּרָקִים וְקוֹלוֹת רְעָמִים. הִתְבַּלְבְּלָה בִּי כְּמוֹ שֶׁרַק אָהֲבָה קְטַנָּה יוֹדַעַת. נִדְמְתָה לִהְיוֹת כֹּל חַיָּי. הָפַכְתִּי פִּרְאִית כָּרוּחַ ונִידוֹנְתִי לִקְפֹּא כְּגוּף מִן הַקּוֹר, שֶׁהֲרֵי, אַחַר הַכֹּל הָיָה זֶה רַק חֹרֶף, שֶׁנִּדְמֶה לִהְיוֹת סְעָרַת אֲהָבִים..

מלינה גברעם, חלום

ציור החלום, מלינה גברעם

 

שמעון מרמלשטיין
דכאו, ערב תשמ"ד

 

…בִּשְׁנַת תַּשְׁמַ"ד שָׁלְחָה לִי אֲהוּבָתִי הַגֶּרְמָנִיָּה כַּרְטִיס טִיסָה.
לֹא יָכְלָה, אָמְרָה לִי, לָשֵׂאת יְהוּדִי מֵת נוֹסָף עַל מַצְפּוּנָהּ.
יְמָמָה לִפְנֵי הַמִּלּוּאִים בַּאֲגַם קַרְעוּן, כְּבָר הָיִיתִי בַּטֶּרְמִינָל.
בֵּין קִירוֹת הַזְּכוּכִית שֶׁל פְרַנְקְפוּרְט פְלוּגְהַאפֶן הִיא חִכְּתָה לִי,
בִּתּוֹ שֶׁל חַיָּל הַוֶּרְמַכְט, מִשְּׁשָׁה בַּלֵּילוֹת אֶת גּוּפִי
לְגַלּוֹת פְּצָעִים, גַּם אֶת אֵלֶּה שֶׁלֹּא נִתָּן עוֹד לִרְאוֹת.
"אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן לִנְסֹעַ סוֹף סוֹף לְשָׁם", אָמַרְתִּי לָהּ לַיְלָה אֶחָד,
"לְבַד, אַלַיְן" — בְּגֶרְמָנִית. לִהְיוֹת כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מְדֻיָּק.
לְבַד. לְדָכָאוּ נוֹסְעִים לְבַד. בְּלִי יְדִידִים וּמְלַוִּים
בְּלִי זִכָּרוֹן. רַק גּוּפְךָ הַנּוֹשֵׁק לְעוֹרְךָ, וְתִיק נְסִיעוֹת קַל…

…אֶל דָּכָאוּ הוּא נָס. נִמְלָט עִם נַפְשׁוֹ,
אֶל דָּכָאוּ בּוֹרְחִים? רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם
אֱלֹהִים, עֲנֵנִי … אֶל דָּכָאוּ… מִדָּכָאוּ בּוֹרְחִים?
גַּם אַחֲרֵי שֶׁמֵּתִים, לֹא מַפְסִיקִים… תָּמִיד בּוֹרְחִים…
יִשְׂרָאֵלִי נָס אֶל דָּכָאוּ בְּעֶרֶב תַּשְׁמַ"ד,
מֵאֶרֶץ גְּזֵרָה אֶל אֵפֶר הַמִּשְׂרָפָה.
יְהוּדִי נָס עַל נַפְשׁוׂ בַּעֲרֹב הַיּוֹם מֵאַלְטְנוֹיְלַנְד אֶל דּוֹיְטְשְׁלַנְד הוּא נָס.
…עַל כַּנְפֵי זִכָּרוֹן וּהפַחַד
לוֹבֵשׁ צוּרוֹת
כְּמוֹ נֶשֶׁף מַסֵּכוֹת בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן.
חוֹר קָלִיעַ בַּמֵּצַח בִּשְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם,
פָּנִים שְׂרוּפִים מִמּוֹקֵשׁ עִם בּוֹא הַלַּיִל,
וּבְאוֹר רִאשׁוֹן, מִטְעַן־צַד…

"אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ אוֹתְךָ… הָאָזְנַיִם שֶׁלִּי… תְאַיֵּת",
אֲנִי לוֹחֵשׁ לוֹ כְּמוֹ מֵת.
אֶת הָרֹק כְּמוֹ אֶת הַפַּחַד
בּוֹלְעִים לְלֹא מִלִּים…

 

אבי גונן, דויד, פסל תחילת דרכי

פסל תחילת דרכי, אבי גונן

 

"לוּ הָיִיתָ מְדַבֵּר גֶּרְמָנִית, הָיִיתִי מְסַדֶּרֶת לְךָ לִינָה בְּבַיִת פְּרָטִי.
כָּל בָּתֵּי הַמָּלוֹן כָּאן בְּאוֹגוּסְט מְלֵאִים עַד אֶפֶס מָקוֹם",
מִתְנַצֶּלֶת דַּיֶלֶת לִשְׁכַּת הַתַּיָּרוּת בְּמִינְכֶן בַּנְהוֹף.
קְצָת לְשַׁקֵּר זֶה כְּמוֹ לְהַגִּיד קְצָת אֶת הָאֱמֶת ,"אִיךְ שְׁפְּרֶכֶה דּוֹיְטְשׁ", אֲנִי מְשַׁקֵּר קְצָת..
מַגִּיעִים לְאוֹתוֹ מָקוֹם … אֲפִלּוּ לַשַּׁעַר שֶׁל דָּכָאוּ.
וּבְקשִׁי אֲנִי יוֹדֵעַ שָׁלשׁ מִלּוֹת אַהֲבָה —
"אִיךְ לִיבֶּה דִּיךְ",
אַךְ גַּם לְגַלְגֵּל מִלִּים שֶׁל פַּחַד —
"רַאוּס יוּדֶן. אַכְטוּנְג. שְׁנֶל, שְׁנֶל."

 

שמעון מרמלשטיין, דכאו...
ציור דכאו,  שמעון מרמלשטיין

 

כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אֵיךְ הָרֹעַ מְחַלְחֵל כְּאֶרֶס לְתוֹךְ הַדָּם
כְּמוֹ אַיְכְמַן לְתוֹךְ גֵתֶה וְשִׁילֶר.
הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל שָׂפָה, אֲנִי חוֹשֵׁב וְלוֹעֵס תַּפּוּחַ אֲדָמָה.
מִלִּים. מִלִּים. נָעוֹת כְּמֶטְרוֹנוֹם בֵּין חֹשֶךְ לְאוֹר.
בֵּין "אַנַא בַּחִבַּק" לְבֵין "אִטְבַּח אֶל יַהוּד."
לִינָה בִּלְבַד, לְלֹא אֲרוּחוֹת, אָמְרָה לִי דַּיֶּלֶת לִשְׁכַּת הַתַּיָּרוּת
אֲבָל פַּעֲמַיִם בְּיוֹם פְרָאוּ מִילֶר מְכִינָה אֲרוּחָה….

מִדֵּי פַּעַם גּוֹלֶשֶׁת דִּמְעָה עַל לֶחְיִי
וּמַרְטִיבָה אֶת הַבָּשָׂר וְהַלֶּחֶם.
פְרָאוּ מִילֶר לֹא אוֹמֶרֶת דָּבָר.
לֹא בְּאַנְגְּלִית שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת,
וְלֹא בְּגֶרְמָנִית שֶׁלֹּא אָבִין לְעוֹלָם.
דָּכָאוּ שָׁם. בִּקְצֵה הָרְחוֹב.
מֵעֵבֶר לַתְּרִיס הַפָּתוּחַ. בְּיוֹם בָּהִיר
ח"י קִילוֹמֶטֶר. אוּלַי אַף פָּחוֹת.

 

אביחי כהן

ציור אביחי כהן

 

בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֲנִי אוֹרֵז אַתְּ הַמְּעַט שֶׁיֵּשׁ לִי
וְאוֹמֵר לָהּ, "מִינְכֶן אִס פֶרְטִיג, עַכְשָׁו אֲנִי הוֹלֵךְ לְדָכָאוּ,
בָּאֶס־בַּאן … כְּבָר לֹא אֶחֱזֹר לְכָאן."
כְּאִלּוּ שֶׁאֶפְשָׁר לַחֲזֹר מִשָּׁם…
יְהוּדִי נִמְלָט עַל נַפְשׁוֹ מִשָּׁם וְאֶל שָׁם
וְאַף פַּעַם לֹא מַגִּיעַ.
חָמֵשׁ שָׁעוֹת עַל מְסִלַּת בַּרְזֶל.
אִם אֲהוּבָתִי לֹא הָיְתָה מְחַכָּה לִי,
לֹא הָיִיתִי מַגִּיעַ לְעוֹלָם

(קטעים)

 

ארנו רותם, בדרך לירושלים

ציור בדרך לירושלים, ארנון רותם

 

יעל כהנא
ליתוספרה

 

הלא אין טעם לנסות ולעצור לוחות טקטוניים מתנועתם.
הם נעים.
לאט ובעקביות, הם נעים.
גם אם לא תזוזי, הם ינועו
ויחגגו רעידות אדמה תחת רגלייך
יגעישו הרים בלבה חמה.
הכוחות המושכים לוחות זה אל זה,
הם הכוחות המרחיקים אותם זה מזה,
ואת יכולה רק לראות
איך את עצמך נעה
על גבו של אחד מהם,
כמו על גבה של ההיסטוריה הפרטית שלך

אילה אילן, פסל שחור

פסל איילה אילן

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.