אוספי החול ואבנים ..מתרשיחא לנגב

 

צילום סב סבתי רבי נוחם.., מאוספי המשפחה , נטלי גוטמן

 סב סבי נוחם 2

 

עידית ברק

וְאָז פָּעֲרוּ הַחַיִּים אֶת פִּיהֶם 
 וּבָלְעוּ יַלְדּוּת

26.03.17

 

נטלי גוטמן

גם סב סבתי רבי נוחם, וגם מחמד מנהל הרוח דרומית לבאר שבע, עשו כך, שניהם במרווח של מאה שנות חסד, נפטרו. נולדתי תחת האות הראשונה של שם רבי נוחם. והנה מחמד פתאום דיבר איתי, שיחה אחת טלפונית מתהום המאה שעברה, ממיטת חוליו של רבי נחום עפוף נגיף הטיפוס, אלי התקשר בקול רך מרותק למשימה כאחרון המעודדים דיבר. וללילה נוסף לא התעורר. אתמול הוא עזב כאחרון בערבה..מנהל בית הספר שלי.

כשחציתי כבישים, כמוני גם הוא, כציפורים בודדות, כל אחד ביוזמתו לבדו בתהומו, מגיל שנתיים אני, והוא את המדבר שלו חצה ראשית עד לתרשיחא, ללמוד בגרות וכדי למצוא לו את מרטין בובר פילוסוף חסידי, בו להתנחם. עשרות שנים מאוהב באדם באשר הוא, הוא ואני חולת האהבה, היינו זרים לאנושות, אך בצורה כרונית קרובים לישות הסביבתית בכל מקום. מה יצא מזה שטבענו באושר הבוצי כאן, ביצירת האחרים הפשוטים בדרישותיהם לנצח במערת זאבים? היה לנו טוב.. והוא הקים על ראשו בית ספר בדואי ראשון בנגב, התעטף בצווארון לבן, ובכל מי שזז תלה את תקוותו, בשורצים למיניהם, כפי שלמד מאמו, לראות אהבה.. ובאתי לחתום על אלו שנות חייו, ככתר לשים עליו – תוך 15 ספירות השנים הפילוסופיות עמו להעביר את ילדי הערבה שלב, הרי בכל איבריו אגר וליקט ופייט אהבה, איש אחד, ובשמו נכרכה החמלה..והחמולה על שם האב שהפכה למדינה בפני עצמה. וכמובן שהיה זקוק למפיק, לממש את הסולידריות המוחלטת שלו עם ישראל, אבל עם כל קידמת העדן הארצית אחרי ששירת בצבא, ועשה את הבלתי אפשרי בחברה המסורתית- פתח דלת לכל זבוב אנושי ולאו, אחרי זמן קצר הצטער על כך ששירת כחייל, בכל ימי המלחמות הבאים הצטער בהלמות השטחים שלא הלכו ברגל לחיים הטובים,  וכעס על כך ששוחד באהבתו ונהיה לחייל. והמלחמות לעולם לא שלו, כי "המודיר" היה והייתה לו מפה בלב של כל המקומות בארץ ובעולם הערבי, שם היה מטייל, בין הנידח למכובד, בין המינים הזורמים ..ולבתים הוזמן כצייד נפשות, נכנס בהסכמה מלאה, שלף ילדים מביתם מהרגלם, ואף שלא היו במגע עם רוחו, ולא הבינו גם מקורביו דבר מהרצאותיו שפיזר לכל חתול רחוב, אין אדם, מתברר, שעמד בפיתוי לאהוב את צילו..

אבו טארק, ציור מאת חדר

ציור דיוקנו של מחמד אלחמאמדה מנהל בית ספר תיכון בנגב.., חאדר מורה לאמנות 

וסוף סוף יכלו ללמוד גם הבנות כמו בנים בשוויון מלא בישראליות, כשלקח על עצמו בלבד את הסכנות כולן ובפני כל בית אב התחייב בזמנו, בתחינת קידת המציל כרע ושיכנע לראות בו מגן ערבי הקשוח האמתי.. המגן האדום. האידאליסט האבוד ששפתו פתגמי אמו וקוראן, אבל התלבשה שפתו למקומית  – לפילוסופיה של רבי נוחם שלי ומרטין בובר שלו, ומבובר פייט לכולם כמחמד, וכסטודנט נצחי של הרוח השלישית שרכש רשמית במוסקוה.. זה קרה, ודיברה ישראל בלשון מחמד בלי להבין מילה. ומאז אתמול תונצח גם בשונאיו שנפלו סופית כתועים בלעדיו, בוכים בקול ודומעים בסתר, ולא עומדים בזה.

 וזה רק מתחיל, כעבור מספר שנות העדרותו כגמלאי, הוא מת אחרי שיחת טלפון פתאומית שעשיתי אליו, שעשה אלי, ולא שאלתיו מה איתי? כאחת מנוצות אשמתו לקח אותי ברצינות ובכמויות האדירות לשם.. כי גם אני אשמתו, ושניינו באשמת הימים הבאים בשלום, שהשאיר בלי להתבלבל, לאלוהים..

 

Loui Haj

סקיצות

מֵרֹב טְפִיחוֹת עַל הַשֶּׁכֶם
נִרְדַּמְנוּ…
כְּתִינוֹקוֹת בָּעֲרִיסָה
שֶׁמִּנְעָדָהּ מִסְפַּר אַמּוֹת 
נָדָה וְנָעָה 
מִנְּגִיעוֹת אֵם
 מְשֻׁחֶדֶת אַהֲבָה

 

18.03.17 

Milo Schor , עבור חופן דודאים רחל מוסרת את יעקוב ללאה

ציור , עבור חופן דודאים רחל מוסרת את יעקוב ללאה.., Milo Shor 

 

 "ואף כי דובריה ושומעיה של הבשורה החסידית לא ידעו כלום על שפינוזה..", לאחר 40 שנות כתיבת "בפרדס החסידים" בישר ב – 1945  מרדכי מרטין בובר :

"תורת שפינוזה היא ערעור היסטורי על אמונת האלוהית הישראלית, גמר חתימה לתהליך.. הדרך אל האב שוב לא עברה אלא מבעד ל"בן", בהטיה זו קיבלו העמים את תורת ישראל על האל שניתן לדבר אליו..כשבנה שלמה המלך את המקדש, ידע כי השמיים ושמי השמיים לא יכלכלוהו, ואף על פי כן בוחר הוא לעצמו משכן בתוך הקוראים אליו..כי שניהם בו: גם אין סוף ואין שם, וגם אב מלמד בניו לקרוא אליו..שפינוזה עמד ומיגר את האישיות כאליל והכריז על ההעצמות ההווה מתוכה..שאין בכלל דיבור בין אלוהים לבין אדם, והעולם בחינת מקום-הפגישה עם אלוהים נעשה לו מקומו של אלוהים.."

(קטעים)

 

 Milo Shor הגירוש של בשר מבשרו...

הגירוש של בשר מבשרו.., Milo Shor 

 

אנה טום

 

ארץ אהבתי
אכלת הכל
שדדת ממני הכל
אהבה וזה
וקטורת עזה
וזה.
וכל המיואשים שרצים לך בדם.
וזה עושה לי חשק
להקיא בך
את כל האוכל שאכלתי אצלך.
כל הרגש המת
שפוצץ אותנו יחד.
יחד איתך בלעתי
מילים
לא רציתי לכתוב שירים.
וקטורת שהתפשטה
בהרי הגליל
לא יכולתי כך לכתוב שירים.

Beth Levinמתוך האוספים, פרנסיסקו דה גויה. הקשוח, הכלב

ציור פרנסיסקו דה גויה. הקשוח, הכלב.., מאוספיה של Beth Levin

 

והרגש הזה
המתגעגע,
לא באמת.
עושה לי חשק
להקיא בך
את הרגש
הזה
זרע הפורענות הזה.
מילים כבר לא אוספות
 בשבילי שירים.

 

16.02.17

Moidy Vanimel ילדה במדבר המחשבות טובעת בעיניים...

ציור  במדבר המחשבות של ילדה טובעת .., Moidy Vanimel

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.