בְלֹא הָאֶחָד אֵין טָעַם וְרֵיחַ בַּשֵּׁנִי…

 

"…בעדן פרחים ריחניים ..המוות ממתיןכמה הכאב נוח בחוסר ההתנגדות לו.." (בר-עמי שפירא)

%d7%96%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%93%d7%90%d7%94-14

צילום השניים.., זואי גרינדאה

נטלי גוטמן

הוכחות רבות ושוות ערך לקיום ולאי- קיום של גורמי השמיים, וגורמי הערבה.. גורמי הדעת, ותת-ההכרה.. כל גורמי הסיכון לשונאי השכן, ואלוהי הגזירות לאמת הקרובה לרוח או קרובה לבשר, בצורתו המוגמר…אבל, לחיות באמצע בין אלה ואלה, בין מושכי שמיכת האלוהים – כל אחד לגשמיותו, וגם ליצור שאלות קיום אישי ולאו, ודווקא לאו, ..זו כבר קורת היסטוריה בגוף ראשון ובנפש לא צעירה ובמעשה מתקדם שלא נגמר בשכל החטוף בין רגליו..ולרוב זה מתרחש במסע קיצוני של הדו-ראשי החוצה מעבר לשולחן הערוך למצבו –"בקצה המפה המסמנת אהבה, שם המשבצות מרקדות פלמנקו ללא מילים…" (מינה פרי הראל)

אבי גונן, סקיצה , אבל לי מזכיר גן הקייץ בפטרבורג

פסל על קלקל, אבי גונן

 

חנה טואג

ואף שאני יודעת שמסעה של הנשמה
בהיפרדותה מהגוף הוא אחר
וכי היא אוויר שקוף כמו קטורת בְּשוּמָה
המיתמרת מעלה מעלה
והידיעה שלי אינה מתוך הדעת ולא
בתוך הדעת ולא על יד הדעת אלא מעל הדעת
והיא זו המזקיפה בי אצבעות של משי בצל הלב
והיא זו המצלילה בי בדולח
והיא זו המגינה עלי מהשומרים כי היא השומרים
שומרים לבוקר
ואף שאני יודעת
למה כשמישהו הולך ממני ושב אל חללו המרוגב
אני רוצה לשמור עליו מפני הגשם?

אלקסנדר וולקוב, ערב, גשם

ציור הערב, גשם, אלקסנדר וולקוב

רו ריבקה ורבנר
כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע

בָּחַג הַהוּא קָמוּ כֹּל הָעֲרָבוֹת הַבּוֹכִיּוֹת עַל רָגְלֵיהֶן האָחוֹרִיוֹת וְיָצְאוּ לְמֶרֶד.
שָׁנִים שֶׁמְּסַפְּרִים שֶׁאֵין לָהֶן טַעַם וְאֵין לָהֶן רֵיחַ וּמוֹסִיפִים חֵטְא וְחוֹבְטִים בָּהֶן כַּהֹגֶן עַד זוֹב דָּם, לַמְרוֹת שֶׁכֹּל עֲרָבָה בּוֹכִיָּה יוֹדַעַת כָּמוֹנִי, שֶׁכֻּלָּנוּ עֲרָבוֹת בּוֹכִיּוֹת בַּלֵּב וְאלו הַמַּעְמִידִים פְּנֵי אֶתְרוֹג מִתְהַדְּרִים ואֵינָם זוֹכְרִים רֵיחוֹ וְטַעֲמוֹ, כְּשֶׁמַבְאִישׁ. קָמוּ הָעֲרָבוֹת לוֹמַר שֶׁהַכֹּל בַּיְּקוּם זְמַנִּי,שֶׁהַכֹּל שְׁוֵה עֵרֶךְ. אֵין הָהֲפָכִים, הָנִגּוּדִים וְהָחֳסָרִים קַיָּמִים לְעַצְמָם, אֵלָא חֵלֶק בְּמִבְנֶה הֲוָיָת הָשָׁלֵם. זֶה בָּא לְהַשְׁלִים אֶת זֶה וּבְלֹא הָאֶחָד אֵין טָעַם וְרֵיחַ בַּשֵּׁנִי….

 

אביבה זאבי

בתקופת הצבא התערבתי עם חברותיי שאני יכולה להיכנס לים בלי שום בעייה:
תשע בערב חודש פברואר והים געש בטירוף, ירד מבול, סערה. דרך רח' גורדון בתל-אביב הלכנו עד לים. הן היו בשוק ולי היה קפוא אבל לא היה לי איכפת, הסרתי את בגדיי, ועם בגד ים נכנסתי למים הסוערים. ברק האיר לשנייה את הים האפל עד לאופק וזה היה מראה אדיר שלא אשכח כל חיי. מתוך הגלים הרגשתי איך נשאבת לתוכי עוצמה, כולי רועדת מקור אבל שוחה ומעמיקה עד שחזרתי לחוף מכווצת ומאושרת.

מגי טדי עינב, ים

צילום הים, מגי טדי עינב

שלושה ימים קדחתי מחום גבוה. דיזינגוף נראתה כמו עיר נטושה בשל מלחמת המפרץ ואני חולה עם כוס תה ביד, מסתובבת ונהנית מהשקט המוזר במרכז הקניות. הצטננותי חלפה אבל מראה הים העוצמתי בחורף נותר חקוק בזכרוני. נדמה לי, שעם כל הסדר הזה בעולם והיופי מסביב אי אפשר שלא יהיה מבוגר אחראי לעניין.
…. כשהייתי בסכנת חיים אינספור פעמים, חשתי מוגנת בידיו, וכשאני עצובה הוא משתגע כדי שאהיה שמחה או לפחות לא עצובה. ואני תמיד מרגישה מחובקת באהבה.
אם אני רוצה משהו שאסור לי לרצות, אז הוא כועס עליי כמו דוב גדול ומפחיד, ואחרי מביט בנשמתי ואומר: "אהובה שלי, למה לך נשמתי? מה חסר לך? הנה אני נותן לך מה שאת רוצה. כל מה שאת רוצה שלך, רק לא מה שאסור ממי. אי אפשר!" נקודה.
הוא לימד אותי למחול, לרחם, לאהוב ללא תנאי, ומגלה לי את הבריאה כל יום מחדש: "תגידי, איך ציור הבריאה שלי היום?" הוא קורץ ואף יום אינו דומה ליום המחרת.
. ואין לי את כל התשובות.. אלוהים אוהב את כולם… למרות כל אלו ששואלים אותי "נו, אז איפה היה אלוהים בשואה?"
נראה לי, שגם אלוהים לא מבין איך אנשים הצליחו להפוך את חוקי האהבה שלו לרוע נוראי ולשנאה. כל שנה הוא מוציא קשת להזכיר לנו את הברית שכרת עם האנושות אחרי המבול הגדול, ואנחנו מתלהבים מהמראה ושוכחים את העיקר.
העיקר זאת אהבה.

איקי בוברמן, כביסה ושמיים

ציור כביסה ושמיים, איקי בוברמן

מירי רנדל הבר

היא המשוגעת
מהחלון ממול
צועקת ומקללת
בלהט
חושפת בפנייך את רקמותייך
הזדוניות.
היא רואה את האור הדלוק
באישוני הלילה שלך
בחדר השינה עם התחתונים
ואף וילון …לא סוגר לה.
היא כל מה שאת –לא,
נורמלית, חוטאת פשוטת פה.
מרעישת אוזן ומצפן אבוד.
מחכה לך
מול חבלי הכביסה
תולה לך
האשמות רטובות
שאת סוחטת בשתיקותיך.
ככה זה כשפוגשים
את
אין לה אלוהים.

אורה ניסים, ירושלים

ציור ירושלים, אורה ניסים

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.