באלימות ראויה לאהבה…
ציור חלומות ראויים.., מירב סופיר סיאלו
נטלי גוטמן
מכת החסד
הפעם ברור, כל שיר יהיה מכת הארוס, ברב-תרבותי או בתלת רחמי, מכה ברווי שבמנות גדושות מוגש לסועד העיקרי בשולחן הסיפורים – הרעב הנצחי – גבר חולם. כל המאושרים יגלגלו אל שולחנו את תולדות העונג. והחולם יחרוג נכרך אחריי, ויהיה אישי משירה לשירה, ומאפוס לאפוס הסיפוק ענוג עד מכאיב, כאבא מצטבר בשירה לבת, ובמקומות הנכונים לאהבה. "לשסף את הצוואר שלו בצוואר שלי אם לא באהבה, אז באלימות ראויה לאהבה שכזאת" (מירלה משה אלבו)..
ציור סטודיו של כומר, 1926, נילה מראצ'סיני
בעשר דקות קרובות של גסיסתו
בשנה השביעית ממותו אבין את החיים.
כשאבא חושש בלבו – הסכנה מעלי.
למדתי לאסוף סיפוק מכישוריי,
בתחושה של בת שאין צרה לה,
להתעלס באווירה של "יש אבא בעולם"
שהכינה אותי לחופש פעולה מוחלט,
כשגבר כמוהו מותח מפות ופורס אותי באהבה מעל סיבובים הרריים..
אלה השיעורים הרלוונטיים היחידים בחיי ובחייו שהיו שישנם – קבלה אוהבת של פני הרבים,
בשמה המקצועיות שהמצאתי לי וביופיי הגבלתיה.
בשום כלים לא ניסה לבחון מה למדתי בליריות, האיש שאוהב
לא מסתקרן ולא מסתכן בפנטזיות שלי,
נראה מסתפק בי משוכנע – כל יכולה אני, כי הוא כל יכול.
כך אמר יום אחד אבי, ולא בא יותר לכפר הנידח שבחרנו לבדידותי בהרי קרים.
ידע להשאיר את ילדתו הרה בנכדיו לשנתיים של אין-ברירה.
ולהיעלם לו, כדי שלא ינחשו אנשים, לפי פני דוד שלו, כי יהודייה אני..
וכך הסתובב אילם, את אהבותיו שלו ידעתי אני לחלום.
13.12.2009
ציור בקתה בכפר..מקלט לאהבה הרה.., איגור מדבדב
עפרה קליגר
בְּסוֹף הַיּוֹם
כְּשֶׁהַיּוֹם מְגוֹלֵל עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַלַּיְלָה
גּוּפִי מִתְגּוֹלֵל בְּתוֹךְ גּוּפְךָ וְנָח.
אֲנִי מַקְשִׁיבָה לִמְנוּחָתוֹ,
אֲנִי נוֹשֶׁמֶת אוֹתָהּ בְּכָל עוֹרְקַי .
מֵעֵבֶר לַפָּרֹכֶת הַמְּצַעֶפֶת אֶת עֵינֶיךָ
אֲנִי רוֹאָה אֶת שְׁבָרַי
שְׁבָרִים שֶׁלִּקַּטְתָּ אֶחָד לְאֶחָד
מִתּוֹךְ עֵינַי,שֶׁלֹּא יָקוּמוּ עָלַי בְּיוֹם
פְּקֻדָּה.
ציור לולאת קסם עצמי, שיר ערש עצמי
בר-עמי שפירא
שמרי נפשך
ידעתי שאת מחכה
בחגים בשבתות במיוחד
במחשבות
זמניי הם חג של בודד
עובר בחלונך אור גדול
שם אצלך
חשכה מקפיאה ידייך
דמעות כנטיפיי טל
צאי אליי לא כושלת
בחלומותייך
שמרי נפשך למעני…
ציור פינת השמירה על הזוגיות.., אבי בלאיש
מינה פרי הראל
תחת ידיו נדמה היה
כי היא פורחת
במגעו מעורר נימי דמה הרדומים
באש אדומה כתומה צולבת
רק בפניו הניחה את כובעה
נתנה הסכמתה לעיניו
לשוטט
כסומא היה בא אליה
מפשיטה מעורה מלבישה גופו
תחת מגעו היה עורה לוחש עצמו אהבה.
ציור שבת כלה.., עופרי ג.
אתי אלון אלעזרא
כמו עובר ברחם של אמא
תשכבי בת אהובה
תשכבי ותגני על הראש
לא בראש
ידיים
רגליים
ובטן
מותר
בבטן
יש
רחם
אך בו גם
אפשר
תשכבי בתי
כמו עובר בבטן של אמא
תשכבי ותגני על הראש
היתר מותר.
ציור דמותה של טטיאנה מסלי, שיר ערש עצמי
תומה ריי
לְהִתְקָרֵב
כְּשֶׁאַתָּה אוֹנֵס אוֹתִי
אֵינִי הוֹדֵפֶת.
מִטְעָנִים יְשָׁנִים
עַל צִפִּיּוֹת חֲדָשׁוֹת
בְּשֶׁקֶט.
הָעוֹר נִבְקַע
הַשֶּׁטֶף הוּא רַק גֵּאוּת
אַחֲרָיו יָבוֹא הַשֵׁפֵּל.
וְשָׁם, אֲפִלּוּ אַתָּה לֹא תּוּכַל
לְהַצִּיל אוֹתִי
אֲנִי תַּמָּה מִדַּי אֲבָל יוֹדַעַת
שֶׁלְּתֵת לְךָ לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת
זֶה לָמוּת
ציור התת-מודע המחובר.., שיר ערש עצמי
