בין קיץ לחורף

 

אביבה זאבי

בין דרדר לפרח
אני תוהה.
בין קיץ לחורף,
בין המת לחי,
בין הצבעוני לאפור.
רגעים של חסד
במראה שנתן לנו אלוהים,
להביט בעיניים פקוחות …
(קטע)

הודיאל אפריאט, 2

ציור מפת המעבר בין האיברים החיים..,  הודיאל אפריאט

נטלי גוטמן

כשהעתיד כבר כאן, הסרט הקל מוכן, וכרוך הדוק סביב עינינו-ישותנו. נוגע כבר בילדינו. ככל שהיד מושטת ליד, כמו בפעולת אהבה, מפת הפעולות חורגת ממצבנו המקובע. ונקדים בכך, ונשיג את הבאות אולי עוד במקום מוגן..אולם גם שם לופתות האצבעות בפנים זרות, ובדאגה "היד רועדת.. אבל אני רוצה לפוצץ את זה בפרצוף של כולנו , שנדע על הסיפוק שבהתבוננות.. אלה אנחנו הילדים התמימים שלא חושבים על הזוועה, אבל היא כבר חושבת עלינו, בפינה, מחכה להזדמנות.."(אבינועם אשבעל עשתרות חקלאי).. וידי שלי מושטת קמוצה כנגד לוגיקת הבזבוז הגדול והכללי. כמשוררת, באמצעים הלגיטימיים לשפת האהבה, מצדיקה את הרגעים שקיומם בלתי-נמנע, אך כרופא מרדים שמעדיף להזריק תרופת הלם אל הלב כדי לא להרגו, אני קוראת בתפילה לכוחו המידי של חומר ביטול ההשפעה המוחית על האיבר הגברי שלוחם כשמשתטח בפני הגזירה שהוא מחוללה.. ומזדקר מתחת ללוע פיסת האדמה הנחשקת, שולח גוף בעיוורונו רוטט לגבור בגאווה איברית על הניתוק מהמציאות. כאילו בעונג ניתן להרוויח זכות היציאה לחופשי..

אבינועם אשבעל עשתרות חקלאי

..את מועדת לתוכי בכל פעם שאת מתכחשת לאהבה, בלוגיקה כחושה, הטיעונים שלך רזים..דחוסים ברימונים. את חוזרת אליי לנפץ את הראש על הקיר, להקיא, להצמיא, להחטיא.. 
מה יפו פעמייך ביחפים, השופט לא יסכים אבל באהבה כולנו חפים מאשמה.. (קטע, 14.07.14)

נשר המדבר*

מי שלא רץ עם כלבים בשדות הפתוחים
אחרי הגשם בנסיון להתפורר לפרודות
רטובות , למות כמו יבלת טל מאושרת
על גור עלים שהגיח בשתיקה בין רגבים ,

מי שלא ראה בעיניי הבשר הקרועות את
מפלי הניאגרה ונדחף בכפות ידיי האושר
לקפוץ כדי להפוך לשאון המים הכבירים
שנופלים אל מותם ,

מי שלא שמע מלוע הקנה של נשר המדבר
שירת סירנות וביקש לתקוע אותו בפה כדי להעיף לעצמו את המוח דרך בור בראש
אל הקיר הלבן ,
מי שפירק אישה במכות כי הוא חשב שימצא שם משהו שאבד אבל שכח לתת לה את הנשר המדברי הזה

ולבקש ממנה שתירה בו כי הוא כבר לא עומד תחת משא היופי,
ואז שתשרוף את המולקולות,

מי שלא הימר על חייו בידיעה שיפסיד,
מי שלא ידע את כל הטוב הזה עד הקצה הרע ביותר שלו,
מי שלא פגש אישה שהזכירה לו כי כך היה
עם הפוסטמה הזאת שהיא אימו כשהיה
תינוק רך כמו סטיק עגל, מאושר כמו בשר מוכן לאכילה,

מי שלא היה בגהינום הזה ובכל זאת ביקש לשוב אליו בהזדמנות הראשונה,
לא ידע מה זאת אהבה .
25.11.14
 *אקדח חצי אוטומטי המיוצר בישראל

 

ציור עיר המים השמורים..,  קיריל וסיליונוק

קיריל וסיליונוק, 9

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.