במדבר הומה אדם..מישור אהבה  

 

ציור אהבה במרחב קובע הצבעים…, Rajeev Wig

rajeev-wig-%d7%a2%d7%a0%d7%95%d7%92-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%99%d7%9d

נטלי גוטמן

לימודי גניבת הצלילים מתיבה אלוהית..

בנינו ארץ מכל חולשותינו, וכשבאו הכוחות לתעד, שכחנו להזמין מוריד הגשם.. רצוי מהאגדות, שלא יפסיק לטלטל עננים על יבשות מחורבותינו.. בהן הלכתי רחוק אחר יחפות מבנות נעוריי, ואף שהלכתי בנאמנות, לא טבעתי בהן תולה תקוות, הייתי מוציאה ראש מהבלילה המתוקה.. על פני תשוקות השכונה מעדיפה ספרי מלחמה. ממרחק העתים רואה את השכונה ספוגת חלומותיי, זו שלא הפכה טבעית לסבתי הזמרת ולא הייתה גאה ולא מדברת על המולדת, אבל לי כחסרת האוזניים לתווים מוזיקליים, הקדישה סרנדות הסוף המתמשך של חייה, הפיקה מתוכי רגעים גנובים של אושר..מהתיבה האלוהית שלה המשכתי לגנוב צליל, בלי לדרוש תוספת לרגעים לערכים לשלל פריצות, ולא תוספת לעושר כלכלי..  לא היה לאנשי המקום סיכוי לקחת ממני גרגיר למוהר, ועזבוני כל הגנבים ריקם, כמו גם בעלי האגו ירדו מהפסים, כדי לא לפגוש אותי חלילה ביער הטרגדיה שלהם.. וכשחטאתי בלי להצטער, התהלכתי ביניהם מקבצת מבטים על צילומי דמותי ישנים להראות, להמחיש, להוכיח להם את תמימות החטא, איך נטמנה בזירת גופי ובפניי, על עצמה להאיר, ובכלי היפה העתיק שלי לעקור את עיני הזרים..

צילום בית ספר, אני בת 17.., מאוספי נטלי גוטמן

2016-01-07 12.32.37

 ויראו – אין לכוחניות יד משגת כבודי, ואינני קורבן שלהם..לא מתחלקת נערה לתאי סרק שברשותם, וכי על מצחם קשקוש של מסמך הימים מהבהב.. לא יועיל עכשיו להתחיל לחשוב ולמצוץ את פרשות חיי, ושל כל הנולדים כחזקים בחולשת האהבה, אין ברכה לכם להתעלל בפלח קריית האלוהים של השתקנים, אכתוב לכם זאת במודעות עיתון פרטיות, ועל שמשות הרכבים: "שמרו על פיכם באוזני ילדי החולות החמים!.. וכשתראו את נטלי חתולת האשפתות, ויתפוס מבטכם המסוקר בתקשורת את אחת המחובקות שעם חתול הבוקר רעוע נשקפת מכם..אל תגעו, שגם אחרי הבעיטה בהם או ההתעלמות מהם, לא תגע לשונכם המתמוגגת מסוכריות בטעם המתים למוגבלים, בבצומחים כבדואים כאן תחת סלעי מים כבדים, כדגי המדבר שותקים, גם כשהמשק המלוקק של פיכם יעיד על גניבות.."

שֵׁם טוֹב רִבְקָה

לְאָרְכּוֹ שֶׁל מַסּוֹעַ לִבִּי אֵין מַעֲקֶה
אֶפְשָׁר בְּקַלּוּת לִמְעוֹד וְלִיפּוֹל
אוֹהֶבֶת
לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת אִתְּךָ 
בַּמַּדְרֵגוֹת הַנָּעוֹת 
בְּקַנְיוֹן הוֹמֶה אָדָם 
כְּשֶׁאַתָּה דָּרוּךְ
לְהָרִים רֶגֶל וְעוֹד אַחַת
כְּשֶׁהָמַסּוֹעַ מַגִּיעַ 
לַמִּישׁוֹר

26.01.17 

 בהינף יד אעצור אותכם במישורים הביתיים, שלא תאשימו את גזע דגי השמש שרופים במעשה יד נעלמה.. הרי כאן , ביער נטלי רעבים ודלים עירומים רועי המדבר המצטמצם, אך מעבר למה שנחוץ להצלת חיי נפשם, לא יגנבו.. על כבוד המשפחה כאן מתים, ועל כבוד האדם שבהם ילחמו.. ולא תישא שפתם ניבול פה בשגרה משפחתית, חמולתית, ורק טבעי ש"גניבה" היא מילה גסה בתרבות הלא תואמת את ארץ החלב שלכם, ולכן אסורה תהיה להם שפת הסרגל, וכשאמא מתקפלת נתפרת לתוך הביטוי הארור, בו מוזכרת בהקשר הנחות כאוסף איבריה שבין ילדי הרחוב נשלפים ובאים מתחת לתחת אבות לשון הפושע..

אני אדביק לכם זאת כשיעור מודפס – מדריך להישרדות במדבר שלי – שעת שירת הגבר העברי. ואשתוק לצדו.

אליעז סגל

פעם אהבתי עיר
בגלל נערה
על כל מה שבה
הים הדיונות
הרחובות הסמטאות
האנשים ואפילו 
הפושעים הפכו 
צדיקים לאורה
עד שיום אחד 
הבטתי באישוני
הנערה וידעתי כי 

במו עיני הרסתי

 עיר שלמה

12.01.17

אשר גיבל, הבית האחרון שנהרס

צילום הביתים האחרונים שנהרסו ליד היער אוסישקין, אשר ג'בל

הבינותי, עיר שלמה הסתתרה בכל התיקים והכיסים שלי, במעילי בטני שהייתה פתוחה ועזובה לשעות ולימים בכפרים שפקדתי, ונפערה ללא גדרות ומנעולים, ובבית תלמידיי הבדואים שהיה בית ספרם, ובחדרי מורים ובכיתות הקרועות, מעולם לא נעלמו לי דברים.. ורק מילים שלא בראן אלוהים, נעלמו. שעל כל מילה בפי אם לא הייתה עדינה דיה וצורמת באוזני תלמידיי, הם העירו לי..וליקטתי למדינתי שלי המתבגרת את מה שביקשו, ועל מילה לא נאותה, כדבריהם, וויתרתי.. באוויר התמימות נשמתי שוב ושוב, וחזרתי מהמתים ישירות אל אבק הכוכבים של ההמונים החפשיים במאהל ההלכה לעדן שפה, מתוכה חיפו גם עלי, על נערה מזדקנת כה בודדה הגנו מכל רע, והרע למכביר, אבל ליד היחפים מבני לוויתי תלמידיי האחרונים, נזכרתי בנסיכה שולית שהשכילה מתוך זוהמה להיחלץ להיות להם אישה יפה משוכללת בעינייהם מעלה לנס גרגירי זהב וארגמן…

Edler Robert דיוריק הגדול

 ציור  דיוריק הגדול, Edler Robert

 

אבינועם אשבעל עשתרות חקלאי

החיים ממשיכים
קברנו מהר את המתים
יש עוד קניות לשבת
הנפטר הטמין במותו
מוקשים למחשבה
קדיש
אל מלא רחמים
בחיפזון
טיפ לקברן
או אולי 
ברוך שפטרנו מעונשו
מתמלמל בסתר
לפני שלוש שנים
כשעוד לא הכרנו
התפוצץ מחבל בשוק הבוכרים 
אולי את זוכרת
שישה מתו במקום
עוד אחד נפטר מהפצעים
בשבת
הסירנות שרו חזק
עד שנתקעתי במקום
אישה אחת איבדה את הראש
זה מה שראיתי

Sasha Ilichev ילד שחור

ציור הילד רואה צבעים..,  Sasha Ilichev 

לקחו את הגופות
אספו את החתיכות
ניקו את הדם בזרנוקים
הפגנה קטנה
מוות לערבים
והלכו
היתה לי זיקפה שלא ירדה
כאילו שלקחתי ויאגרה
אולי זה לא פמיניסטי
להתאהב
באישה בלי ראש
אבל כך זה היה
הדגלים יורדים לחצי התורן
ואצלי נמתחים מפרשים לבנים
באופק
יש חבלים של חיים ומוות
שנקשרים בהפתעה
חוזרים אל בורות המים
בדרך עקיפה
וכן
כן
המוות פרוש כמו שדה מוקשים
אני פורט אותו לצבעים

ציור תאי הבריאה..,  Patrick Hermans 

Patrick Hermans תאי הבריאות

יש תרבויות שאצלן הוא טמון
בצבע הלבן
אולי זה כך גם כאן
במובן עמוק
אבל כולם יודעים שפה
הוא שחור
ש חור
אי שה חור
בואי בטי
כי נטה היום
האהבה דורשת מקום

חלב נר הזיכרון כבר מטפטף
ואני כל-כך עייף
אולי המוות הוא תהום
אבל אני עבדתי כל היום
ומהחיים
הפסקתי לפחד
הייתי עושה לך ילד
לו היה לך עוד מחזור
ואני לא הייתי יורה ילדי סרק

ציור נר האהבה לאישה.., Ira Tsantekidou , יוון

Ira Tsantekidou יוון

בואי
הכנתי לנו מרק
בקור הזה
נשכב מתחת לשמיכה
כי מאישה אתה
ואל אישה תחזור
כמה שיותר
אין משהו אחר.

 א.

 

14.01.17

כשכולם עזבו את הבית.., זהו הציור שלא ניתן לחזור עליו.., לפי דברי הצייר עצמו Igor Medvedev

Igor Medvedev כולם עזבו את הבית, ציור שלא ניתן היה לחזור עליו, לפי דברי הצייר

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.