בפעם הבאה…

 

 

"מה שמוצג כמשל הוא האי-אפשרות היערומה לחשוב על זה….המפלצתיות  היא ללא רשיפת להבות ואינה משפיעה על שום גוף ממשי, אינה משנה במאום את ספר החיות של הדמיון…ולא היצורים ה"אגדיים" הם בלתי-אפשריים, אלא המרחק הצר המאפשר את הצמדתם אל הכלבים המשוחררים, או אל היצורים הדומים מרחוק לזבובים…"

( מישל פוקו, "המילים והדברים", רסלינג, 2011)

 

מינה פרי הראל

הביט סביבו תר אחר דמותה
הבטיחה שתבוא עם בא הסתוו
כשהעלים נופלים וצבעם אדמדם
זו עונה נפלאה לאהבה
אמרה
הכל נושר.

 

רו ריבקה ורבנר
כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע

 

בָּחַג הַהוּא קָמוּ כֹּל הָעֲרָבוֹת הַבּוֹכִיּוֹת עַל רָגְלֵיהֶן האָחוֹרִיוֹת וְיָצְאוּ לְמֶרֶד. שָׁנִים שֶׁמְּסַפְּרִים שֶׁאֵין לָהֶן טַעַם וְאֵין לָהֶן רֵיחַ וּמוֹסִיפִים חֵטְא וְחוֹבְטִים בָּהֶן כַּהֹגֶן עַד זוֹב דָּם,

לַמְרוֹת שֶׁכֹּל עֲרָבָה בּוֹכִיָּה יוֹדַעַת כָּמוֹנִי, שֶׁכֻּלָּנוּ עֲרָבוֹת בּוֹכִיּוֹת בַּלֵּב וְאלו הַמַּעְמִידִים פְּנֵי אֶתְרוֹג מִתְהַדְּרִים ואֵינָם זוֹכְרִים רֵיחוֹ וְטַעֲמוֹ, כְּשֶׁמַבְאִישׁ.

קָמוּ הָעֲרָבוֹת לוֹמַר שֶׁהַכֹּל בַּיְּקוּם זְמַנִּי,שֶׁהַכֹּל שְׁוֵה עֵרֶךְ. אֵין הָהֲפָכִים, הָנִגּוּדִים וְהָחֳסָרִים קַיָּמִים לְעַצְמָם, אֵלָא חֵלֶק בְּמִבְנֶה הֲוָיָת הָשָׁלֵם.

זֶה בָּא לְהַשְׁלִים אֶת זֶה וּבְלֹא הָאֶחָד אֵין טָעַם וְרֵיחַ בַּשֵּׁנִי….

 

ציור מדונה עם תינוק, פיקסו

ft14
יעל כהנא

בפעם הבאה ארשה לי לגדל נמר.
אתן לו להשיל פרווה בכל הבית.
אתן לו לטפס על הספות הלבנות. אולי
בפעם הבאה לא יהיו לי ספות. אולי
אני אשב תמיד על הרצפה
ואתן לאדמה לחלחל היישר אל תוך הגוף שלי.
אם אתעייף בפעם הבאה, אשען על הנמר שלי.
ללטף פרווה של נמר מדי בוקר,
או לטבול אצבעות בסבך שיער נמר
יכול לתת כוח להעביר את כל החיים הבאים.
הוא יעטוף בזנבו ויחבק את כתפיי העייפות
הוא יידע להעביר אל לשונו המחוספסת ולאסוף את הדמעות, כשיהיו.
אבל לא יהיו, בפעם הבאה.
יהיה רק אושר.
כי יהיה לי נמר.

  1 Comment

  1. Nataly Gutman   •     Author

    בפעם הבאה, לפי יעל כהנא, "… אולי
    אני אשב תמיד על הרצפה
    ואתן לאדמה לחלחל היישר אל תוך הגוף שלי…" אולי זה יעזור לנו להתחבר, אם יהיה לכל אחד קשר פשוט לכל נמר…

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.