היוצרים בתום השירות בחומר המתהווה

 

שולי בן נתן

מי ימלל מילות אנחה
מי ימנה עיתות ענווה…

בי אינות הגאולה ועזות החולשה
בה תדממנה תרועות הניצחון ושאון החרון יהדהד בחוצות.
כי דממת הניסים מבלי משים תקרום אורים ברחובות חשוכים

(קטע)

ציור ילדה בשביל הערבה.., גדעון שני

%d7%92%d7%93%d7%a2%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%94

נטלי גוטמן

אסרב לכל הרוחות, ובביתי שהזנחתי לא אפעיל שואף אבק גזעי. מטבעו לא מתאים האבק אסוף בשק לקופסת הצרכים בגופי, כמו נהג בתחבורה ציבורית ירושלמית 2014, שהחליף את הערבי, גם אותו לא אכניס לבית. אינני זקוקה לנהג.. לפי מדיניותי, פגום האדם כמחליף – אין מספרים עליו בלילות לגור האריות שלי, וכי איך אעמוד ב"מדוע!?" שלו. ומה יועיל אם אאשים את גדולי האבות, לא הם הדוברמנים ברחובות שלאחרונה נובחים אפילו על אוטובוסים, על עצם שלמותם המכאנית מחייבת סובבי ההגה.. לא אבכה לילדי הבוגר כי האריות עם החתולים כמונו אפילו שנולדו מלכים, יחד יצטרכו מחר מהבוקר עוד בשנה הזו להסתגר ביער הקרוב. משם להשקיף על סחף הנוסעים זקנים ונערים טריים עם נהגים יחד בירידה של מפולת גבעות, שהיו פעם היסטורית ופילוסופית טכנולוגית, מוצדקות.. ושעלינו להתרחק מגדרות האלילים במיקומם התועה בפיזיות, כי הדבקות אופיינית לדוברמנים וטעונה תאונות גלגליהם בין רגליהם, ודילול בין מימיהם גזעיהם התנ"כי, וכתוצאה תובער ירושלים מהדלקת נרות בראשי דלעת נחשיכם מתרוקנים, לפי אותם חוקי המכאניקה כללית ופרטית של התהום. ממחר בהתאם למסמך שאחרון על לוח החזרה למראות הקדם, נהיגד. וכי ידוע שרק מילתו הנאמרת לאוויר נדרשת כקובעת מעשי סדום שבאים אחריו. ועל כן, ילדי הטוב, עלינו לגלות תאית ללא גזע ברובד המוחי ..

ציור המניין.., אורה ניסים

אורה ניסים, מנין

 בבוקר,- אומר לילדי,- הכול פשוט חוזר חלילה. האורגניזם יפעיל שוב תכנית יצור האידאליות שתשמור עליו בדיוק כפי שאמא ומדע מכירים שמירה מהי :"ניתן המכאניזם בשלמותו להרכבה מחלקיו, וכרגיל הוא אף מתהווה בדרך זו- דוגמת השעון על קפיציו, גלגליו, מנופיו ומחוגיו. לעומת זה, תלוי קיומו של כל אחד מאברי הגוף בקיומם של שאר האיברים ובשיתוף הפעולה שלו עמהם במסגרת האורגניזם השלם- הוא היוצר את איבריו בתהליך ההתפתחות מן הנבט. ובמקרה של פגימה באחד מן האברים ניתן הפגם לתיקון ע"י מה ששאר האברים או פונקציות משנים מעצמם את פעולתם בהתאם לצורך…יתר על כך, התהוותו של האורגניזם נעשית תוך תהליך התפתחות שמגמתו כפויה על המתפתח…. מושג הלוואי לקשר האורגני הוא ללא כל ספק מושג ההתפתחות…שהרי מבחינה מטריאלית אין לגוף החי קיום(ישעיהו ליבוביץ, בין מדע ופילוסופיה, אקדמון, 2002)

אתגר מויאל

עַל כָּל מָקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּפֵּר בְּצוּרָה יוֹצֵאת דֹּפֶן
שָׁקוּל מָקוֹם שֶׁמִּתְדַּרְדֵּר בְּצוּרָה יוֹצֵאת מֵהַכְּלָל
אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁלֹּא עוֹמֵד לְטוֹבָתֵנוּ
הוֹלֵךְ נֶגְדֵּנוּ לְשִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל
קְחוּ אֶת זֶה בְּחֶשְׁבּוֹן כְּשֶׁאַתֶּם חוֹוִים הִתְעַלּוּת
לֹא תְּאַחֵר לְהַגִּיעַ מְנַת הַמִּשְׂכָּל.

ציור האורות .., אלקסנדר וולקוב

%d7%90%d7%9c%d7%a7%d7%a1%d7%a0%d7%93%d7%a8-%d7%95%d7%95%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%91-4

נטלי גוטמן
גבעול ברוח, שירה לצעירים

מוטב להיות רדופים, – כתב הרמב"ם.
ולצרף לעצמנו רדופים אחרים…

כך הוא נער המדבר- עשב קווי דק, גוף עצמות דל שומן, קל כתפיו, זרועות הרגליים רזות, חזהו מורם עד לבו, בטנו נעולה ועיניו מחפות על צוואר, סער עצור בכפות הידיים לנצח משמעותיות.. מכותר גבעול האדם, מחייתו הארצית באוויר של הבית ההרוס, עוד לפני המכה קם יליד המדבר לרגלי משפחה מהעפר, באנקה ובתוגה מאלף עצמו, מסרס ברירה בתאום השבטי, הוא גוזר-כנגד ההריסה- גבריות וסככה. עם השחר חוזר לשתוק…
עדים רכים העשבים, כל חי סוגד למרחב המוגן.
בבוא הרעש המתגבר, כבדה הרוח, אלפי ניצנים משולחים להתחיל בחיים, על המשמר אורח כבוד – החוק. אף אחד לא יבדוק אם ישרוד בעיניים הנצח. בידי אלוהים ההחלטות השגויות, על כתפו של גבעול העול, הוא יודע. חדשות בשפתו משקרות – שפת הגבעול והעשב. נער נצחי יאסוף גויות, לא יתרגש, לא ימרוד– את המתים אין שומרים ליום טוב, לא שואלים.
ריח של תה מתוק. הוא תוהה: הסיפור המודרני פולש לשטחו- כפר סמוך ייפתח, יקבלו?

אילנה פולק 2

 ציור פרחים לסוס לבן.,  אילנה פולק

צבעוניות בצדי הכביש הילדות, בין האבנים המדורגות מפוחדות מלהיות בחורות, עולמן כבוש בצו אבהי, טרם יופיים יצא לאור זכאי, היוכלו לבחור בו כפרטנר שווה?
הורים גמישים מסולעים, את הדאגות לבת פותרים בסידור עם רווח קטן. והבן? גבעול זניח קול, חסין מגזעו, ממיניותו ומזהותו הלאומית, כעשב המשך משוטט לו סומא וחד. משוחרר? מבודד. יתרונו גנוז בפרחים שישלוף מסיבי עשביו – מי שתייה למלכות ולכל שאר המכונפים, מיציו ישכרו את לבם וישטפו הסתייגויות…
הוא לא מוכן להיות מסווג למשפחה עלומת שם, גם לא למען המדבר השקט. אנוסים – הוא מבין- כבר היינו, כחולמים מלאי חשיבות נתברג אל מצח של דת עולמית או של דמוקרטיה חילונית בהישרדותה. כרוחות אחרות נהיה ונכיר שכשלא ינסו לשמוע אותנו, נמשיך לשיר…
98 אחוז משימפנזה, 99 מחזיר, 100 אחוז מאדם – הרכב התודעה הגנטית של נערה גבעולית ברוח, והנער מאוהב בה בסתר, שותק עד יסוד מילותיו, כמו אבי עדין הליכותיו, שוחר אדם שכזה, בלתי-תופס… הידעתם זאת? אבי- ערבי שכזה – כשמביט על תינוק נמס ונגיש, כאב, כמוהו נרדם זקוף וממשיך ללכת אלי, אבי שקברו בערבה ליד בירת הנגב, והנער הגבעולי שמזיכרונו שב, מתעורר ביהודיותו הסמויה ובערביותו המולדת…
איפה איפה המושכות התואמות- שהיו מסתובבות בעגלות יפו, תומכות יפו, נמלטות אל השמיות החמה, רדופות רצועות קרח צפון מדוקדקות… איפה המיוחלות?… בים השחור… עד הים המלוח… כחול לבן.
2009-20014

הודיאל אפריאט, תמונת סטטיסטיקה- אחת מכל 4משפחות...

ציור תמונת סטטיסטיקה- אחת מכל ארבע משפחות…, הודיאל אפריאט

 

אתי אלון אלעזרא

 

עטופה חומת לבנים ושותקת
עינייך דמעו
אין לאן ללכת אדמה שותתת
דם ליבך הפצוע
נשר חג מעל
את שוכבת בלי נוע
קרב הוא אלייך
ממוקד מהופנט
את טפריו החדים
בבשרך הרך תכף ינעץ
זה הזמן
הילחמי
זכרי
כי מחר ינץ לו
בוקר חדש.

 

איש גורדון 5

ציור מאת איש גורדון

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.