וידוי, מניעה ועובר הקריסה..

Herman Javier Munoz חוזרים לעבודה, ביד אחת בשני ראשים

ציור ביד אחת לשתינו, ובשני הראשים.., Herman Javier Munoz

נטלי גוטמן

אילו היה תחליף לפואמת ההתאבדות, ולשני האלים למוח – אפולו עמוס הלוגוס מכתר פסלו עד, ודיוניסוס מפזר חום החירות בין אחיו לצרת האישיות, אדם בעל טעם דמיוני היה מבלה במשתה האריסטוקרטי לילדים ופשוטי העם.., והיה התחליף – שכחה בוהמית של ארוס העמים..

שושי קלאס

שְׁנֵי דִּבְּרוֹת הָיִיתִי 
מוֹרִידָה מִן הַהַר
הָאֶחָד – אַהֲבָה
הַשֵּׁנִי – שִׁירָה
דַּי בְּאֵלֶּה לִמְנִיעַת
אִיּוּם הַקְּרִיסָה

31.05.16

ודי במיסטיקה המחברת בין עול האנליזה – האפולינית, ואושר הדמיון – הדיוניסי, שנושאת בה את חרוזי ההלימה בין אחים לצלם, כדי שיבוטל תחליף לאושר, ועמו הצורך במתאבדים.. באבודים לאחר וידוי ראשון, מתאדים לזרא, נקטעים בסיטונאות.. אבל הדלת פתוחה, ובבואת הבית לשניים חסרה, וזר לא יבין, והזרים יצאו מהתבנית הרצויה, לא יפתחו לב בסכסוך בין אונות מוחו ימנית ושמאלית של אדם, ובשניהם מקפידים ליצור ערפלים. גם כך נשרוד, ושרדנו.. אולי כי המרנו אמיתות בבדידות..לאורך השיר כולו שאתה הוא הזר ושם הזר הוא שמך..  נקראנו לזר, והשגנו את הקרוב, בהתמוטטותו. כהר על כל יושביו. בשאלה הרטורית מפי תושבי הירח, ולהם צרכים מסוגי הקשת הרחוקה – ירחית.. ממנה לא חוזרים עם תשובה גם היום, ולא מתכננים בידיהם החלביות להקיף את הארץ ואת השמש, להורות על הערך החושני כטוב.. והוא יוצא מהם לכאן, רעב ומותש כתדר אישי ויחיד במינו. ומה כבר יעשו עמו ההרים הנופלים, והוא הנופל לפני כולם, בדרכו הפואטית נוחת, מתרסק על הארץ..

Dagmar Artmuse Scheel ראש כובע שחור

ציור ראש ירחי עם כובע שחור.., Dagmar Artmuse Scheel

Pini Rabenu 

  Pini Rabenu זה שיר,

Bartolome Vaccarezza זוג סוסים טרוינים, שם נכון  

ציור  זוג חברים סוסים טרוינים…, Bartolome Vaccarezza

 

סרגי יסנין

 אדם השחור

 

יְדִידֵי, אֲנִי חוֹלֶה 

כּוֹאֵב לִי!

לֹא אֵדַע לְסַפֵּר, לֹא אָבִין מַה מְּקוֹר הַכְּאֵב.

רוּחַ שׁוֹמֵמָה

מְנַסָּה לְהַנְעִים לִי

אוֹ נוֹשְׁרִים עַל רֹאשִׁי עֲלֵי אַלְכּוֹהוֹל לְהַכְאִיב.

 

מֹחִי מְאוֹתֵת בְּאָזְנַי

כְּמוֹ צִפּוֹר בִּכְנָפֶיהָ,

כְּמוֹ כַּף רֶגֶל פְּצוּעָה

רָאשִׁי דּוֹחֶה אֶת צַוָּארוֹ.

הַשָּׁחֹר

 הַשָּׁחֹר

אָדָם הַשָּׁחֹר לְיָדִי,

מִתְיַשֵּׁב, מִתְעַלֵּם מִשְׁנָתִי,

וְרֵאשִׁית כֹּל

קוֹרְאֵנִי לְהֶסְפֵּד מֵחַיֵּי עֲבָרַי.

 

אֹשֶׁר,- הוּא אוֹמֵר,- הִנּוֹ

חָכְמַת הִתְחַכְּמֻיּוֹת סְרָק,

כִּשְׁרוֹן יָדַיִם שֶׁלְּכָל מַעֲשֵׂה עָרְמָה יַתְאִים.

נְפָשׁוֹת תְּמִימוֹת אֵינָן בַּמִּשְׂחָק,

עָגוּם גּוֹרָלָן.

לָעַד

נִגְזָרִים יִסּוּרֵי אֲבַדּוֹן

עַל מֶחֱווֹת מְעֻשּׂוֹת וְלֹא מַטְרִיד הַדִּין.

 

הַקְשֵׁב, הַקְשֵׁב נָא, –

מְמַלְמֵל הַשָּׁחֹר, –

סֵפֶר הַחַיִּים שׁוֹפֵעַ מַחְשָׁבוֹת וְתִכְנוּנִים.

הָיָה עַל כּוֹתְבוֹ הַחֲתִיךְ

לְחַבֵּב גַּנָּבִים, לִשְׁתּוֹת עִם נוֹכְלִים

וְלִשְׂרֹד בַּחֲבוּרַת בְּנֵי- בְּלִיַּעַל שַׁרְלְטָנִים .

 

הוּא הָיָה מְשׁוֹרֵר

בְּנּוֹסָף

וּבְלִי כֹּחַ  רַב.

מִתֻּרְגְּמָן שֶׁל הַטֶּבַע לְלִירִיּוּת- יְלוּד הַמִּילָה!

לָאִשָּׁה שֶׁהִכִּיר

בַּת אַרְבָּעִים בֶּעָבָר,

קָרָא יַלְדֹנֶת רָעָה

מְתּוּקוֹנֶת  חֲבִיבָה.

 Thomas Muller 2

ציור היא ידעה הוא  היה משורר…, Thomas Muller

 

יְדִידֵי, חוֹלֶה אֲנִי,

כּוֹאֵב לִי!

לֹא אֵדַע לְסַפֵּר, לֹא אָבִין מַה מְּקוֹר הַכְּאֵב.

רוּחַ שׁוֹמֵמָה

מְנַסָּה לְהַנְעִים לִי,

אוֹ נוֹשְׁרִים עַל רֹאשִׁי עֲלֵי אַלְכּוֹהוֹל לְהַכְאִיב.

 

הַשָּׁחֹר

מַבִּיט בִּי יָשָׁר בְּעֵינַי,

אִישׁוֹנָיו מִתְכַּסִּים בְּקִיא קַרְחוֹנִי,

הוּא מְהַסֵּס וְנִתְעָב אַךְ מֵעִיד עַל גַּנָּב,

וּמַצְבִּיעַ עָלַי,

וְיָדַעְתִּי: גָּזַלְתִּי מִפְּלוֹנִי

אֶת חַיָּיו, בִּמְקוֹמוֹ  אֲנִי חַי כְּבָר זְמַן רַב.

 Werner Krause חוג המשתקפים בכובע שחור

ציור חוג משתקפי כובע השחור.., Werner Krause 

 

אִי- שָׂם בְּגַנֵּנוּ

בְּשׂוֹרוֹת הַצִּפּוֹר רָעוֹת.

וּפַרְסוֹת פָּרָשֵׁי עֵצִים

מְנַקְּבוֹת אֶת אַדְמַת הַדְּמָמָה.

הַשָּׁחֹר,

לֹא תָּעֵז לְהַמְשִׁיךְ!

אֵין זֶה כְּלַל תַּפְקִידְךָ.

מַה לִּי וּלְחָיֵי חוּלִיגָן לֹא נָאוֹת?

אַל תִּקְרָא,

לֹא אָבִין סִפּוּרֵי אַגָּדָה.

 

שׁוּב כּוֹבַע שָׁחֹר

מִתְיַשֵּׁב לְצִדִּי

וְרוֹכֵן מֵעָלַי- הַקְשֵׁב נָא!-

נוֹחֵר בְּקוֹלָהּ שֶׁל צִפּוֹר מְקֻלֶּלֶת,-

לֹא זָכוּר לִי:

נוֹכֵל- וְהַשֵּׁנָה נָדְדָה לוֹ,

מִתְיַסֵּר בְּלִי כָּל טַעַם,

מִתְעַנֶּה בְּלִי תּוֹעֶלֶת.

 

אַךְ נָנִיחַ, טָעִיתָ-

הַיָּרֵחַ בַּחוּץ!

רְווּי תַּרְדֵּמַת הַלִּירִיקוֹת

לְכִבּוּד הַלְּבָנָה לֹא תִּסְגֹּד.

אוּלַי תּוֹפִיעַ אַחַת

עִם שׁוֹקַיִם שְׁמֵנוֹת,

תִּתְגַּנֵּב לְקוֹלְךָ,

כְּבָר תֵּרוּץ

כְּדֵי לַשִּׁיר לָהּ פִּיּוּט

כֹּה רָזֶה וּתְשׁוּשׁ תַּאֲווֹת.

 

לֹא זָכוּר, לֹא יָדוּעַ,

יִתָּכֵן שֶׁבַּכְּפָר

לְהוֹרָיו הָיָה יֶלֶד

בֶּן זַמָּרִים,יָחִיד שֶׁלֹּא שָׁר עַל אַדְמַת הָאָבוֹת.

צֹהֵב מְטֻלְטַל הַשֵּׂעָר עַל רֹאשׁוֹ

עִם שָׁמַיִם כְּחֻלִּים בְּעֵינָיו

לֶעָרִים הוּא גָּרַר, לְחַבְּרָן

לְשִׁירָיו עַל אַדְמַת זִכְרוֹנוֹת..

 Patrick Hermans ירח בחברה טובה, הרוח המרחפת על פני המציאות

ציור  הירח בחברה טובה, ורוחו מרחפת על פני המציאות.., Patrick Hermans

 

בְּשָׁעָה צְעִירָה

הַפָּעוֹט הִתְבַּגֵּר

וְלָמַד לְחַיֵּךְ

וְלִנְשֹׁם אָמָּנוּת… לִפְנֵי הַקְּפִיצָה.

לְאִשָּׁה שֶׁהִכִּיר

בַּת אַרְבָּעִים בֶּעָבָר,

קָרָא יַלְדֹנֶת רָעָה

מתוקונת שֶׁלּוֹ חֲבִיבָה.

 Amarnath Viswanath פורטרט היסטורי

ציור פורטרט האדם ההיסטורי.., Amarnath Viswanath 

 

"אִישׁ כּוֹבַע שָׁחֹר!

אַתָּה אוֹרֵחַ מָאוּס.

שִׁמְךָ – רַע,

כְּבָר שְׁמוּעוֹת הִדְהֲדוּ לְכָל עֵבֶר",-

אֲנִי נִטְרָף זַעֲמִי, מְגַשֵּׁשׁ

בְּמַקֵּל שֶׁיָּטוּס

אֶל מִצְחוֹ,

בּוּל קְלִיעָה – הוּא יָטִיב לִהְיוֹת פֶּגֶר!..

 Ildiko Csegoldi ציפור

ציור ראי הציפור..,  Ildiko Csegoldi 

 

הַלְבָּנָה נִפְטְרָה…

דְּיוֹ שָׁחֹר מַכְחִיל חַלּוֹנוֹת מוּעָטִים.

אוֹי לַלַּיְלָה בּוֹגֵד!

הִתְמַסַּרְתָּ לְשֵׁד בַּכִּשּׁוּף הֶחָמוּר:

צִילִינְדֶר שָׁחֹר עַל רָאשִׁי,

אַף אָדָם לֹא נִמְצָא לְיָדִי,

לְיָדִי רַק אֲנִי…

וּרְאִי … הָרְאִי הַשָּׁבוּר.

 

1924

(מרוסית  נטלי גוטמן, מתוך ספרי – סרגי  יסנין, "מכתב לאמא", כרמל, 2006)

 

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.