חוסר מילה בארבע מנות דם ורוחות מחווירות ..

 

 

דורית ישראל

פעם איבדתי אחרי לידה ארבע מנות לפחות

 של פלזמת שפה.

כל כלי הדם נשארו פתוחים,

והחיים זלגו לי החוצה דרך הפתחים.

לפני שעיבדתי הכרה איש אחד עם חלוק לבן ומחט ארוכה,

ד"ר גרינגוולד שמו, אמר לי

את מוכנה לסתום קצת בבקשה? הרחם שלך פתוח אחרי לידה

 וצעק, תביאו פלזמה מיד, אנחנו מאבדים אותה.

מאז אני יודעת שיש לי ”חוסר מילה“,

אני מוכרחה לשתוק קצת

בין לידה ללידה,

לפני שאעבד הכרה.

ד.י

22.05.16

Shevi Shori ארבעה לבבות

ציור העולם בארבעה לבבות ואיש אחד שיודע…, Shevi Shori

נטלי גוטמן

ביערות אבן של אפגניסטן פתרה האיילה חבלים בקפיצות גובה עם מקל הסיפורים. והגיע יום שפתחה אתר עלילותיה באי בודד שותלת כליות מוסר העבודה על פי הדיבר של סבתה :"סיפורים הם תרופה. תספרי אותם במינון הנכון". וכך, בספרייתה מוקפת כל סקנדל יומי, רשמה כתובות, ישירות לנשים האיילות מעברה הרחוק והקרוב אשר למדו הישרדות באמצעות תמימות וגדלו כאידיאליסטיות, שללא מהפכות ועלילות דם – בדילוג טוטלי על מילות גנאי שחלילה יפגעו באדם ובחוקי המתתן של המילים  המתה אטית, דחיקתן, שלילת זהותן אישיותן ובשרן… ובלא נגיעה בפצע, בארבע לבבות עשתה האיילה משם סדר כאן, בתבל החופש שביקש להתקיים במקביל למכונה ששלטה ועודה כאן סוררת בתודעות האיים הרדומים לא מסויימים, לא פתורים..

בינתיים אצלנו נסגרו חופים, וגשם עצר בדרך, מפוחדים מפיגועים לא ביקשנו מבול.. את האי שלנו שכוח האל המודרני רשמנו על שמנו שתהיה האדמה אחרינו זיכרון יבש. בלי לוגיקות יפות. והנה סורר חדש מככב בפרסומות, נעטף בריק המולבש על השירה כמנצח, ולריק שלו פרגוד ההנהנתנות הסוגדת. והקללות שמתנגבות בחומוס ליל הסכינים משרתות את האלמנט שלו הגברי שמחפש מותג נשי, כמובן נטול שמלת כלה, מעין אשוח חג המולד שתאבד בנשיות המוצהרת את תמימותה הקטינה יונקת וודקה ולידה מיטת אינקויזיציה שתהיה דיסקרטית ומהונדסת..

 לא שפשפתי עיניי , לא הלכתי שולל, סידרתי לי תכניות טלוויזיה ולובי של הגות המקצועות מכל מגוון השקט האפרוחי, שקלתי את עצמי, ושמעתי בת קול מחדרי חדרים של בתי חולים פסיכיאטרים: הם לא אנחנו .. לנו – יום זיכרון ושמש העמים כולם עולים על הקירות בטוב לב של רסיסי החיים תוצרת בית, ועל קרחת היער ההוא רוקד על רגלו האחת המזהיבה עוף חצר ילדותנו, עורפו מופנה לגלקסיה עוד מתוך שחר האבות, בחושך ההתחלות הגדולות מבליחה, העוף וחזיתו המוארת בכל הדרכים שליקטנו שהובילנו אל שדי אמא אחת עגולה ואבא בעל נס.

ציור ענק הרכות , בודפשט, Zoltan Miszti 

Zoltan Miszti  ענק הרגש של רכות , בודפשט

צילה זן בר-צור

החיים כארכיטיפ

הסבתות שלי

בלילה קראתי להן, לסבתות שלי. והן הגיעו רכובות על הציפורים. סבתא שהייתה מָאמָא [מיילדת] באה על אווז בר, וסבתא שהייתה מוֹרְדֶה שוּר [רוחצת מתים] באה על ציפור מקוננת שלא ידעתי את שמה. וסבתא-קטנה שלי באה על נץ, שהכנפיים שלו נחרכו קצת בשמש או בתנור הלחם שלה, אבל בזה לא הייתי בטוחה. וסבתא הכי זקנה, ששמעתי שהייתה הופכת במבט אֶפֶר ללחם ודמעות למים, באה על כנפיה של הסִימוֹרְג."בואי, עופי אתנו," שמעתי את הסבתות קוראות לי. "אבל… אין לי ציפור ויש לי גם פחד גבהים," שמעתי את עצמי צועקת בלי קול. ציפור הסִימוֹרְג השירה נוצה לאדמה כמו אמרה לי: התחילי להתאמן במעוף על נוצה אחת, ורק אחר כך על כנפיים שלמות.
"זה לא ההפך?" שאלתי, והפעם בקול.
סבתא מוֹרְדֶה שוּר נשפה עליי רוח והמיתה אותי. 
סבתא מָאמָא שאפה רוח והולידה אותי. 
וסבתא סָר גוֹזַשְת [החכמה] צעקה מלמעלה: "ככה אנחנו, הנשים, מתות ונולדות מחדש בכל ירח שלם." 
ורק סבתא מָחְ'בּוּל הקטנה, שהכירה אותי יותר מכולן, השאירה לי פת לחם חמה שאפתה ולחשה לי לזכור ולהאכיל את הדרורים שהמשיכו ובאו אל המרפסת שלה שנים אחרי שהלכה, וגם לשוב ולהיזכר בציפור שעפה בתוכי ולהאכיל אותה בחלומות שלי.

(מתוך ספר ביכורים "כותבת במקל של כורכום")

Zygmunt Madzinski בית פתוח לרוחות

ציור  בית פתוח לרוחות, Zygmunt Madzinski 

 

אשבעל עשתרות

…זאת ממלכת הילדים
בלילה
הנרקומנים 
פוערים את החורים המטונפים
צועקים
גונחים
זונות מתנדנדות על עקבים
מנצנצות כמו גחליליות
עם כל שאיפה מהסיגריה
ילדות יונקות וודקה
מצווארי בקבוק
לפני הכניסה למועדון
בסוף הלילה הן יצאו משם
כמו אשוח
על הענפים שלהן יתלו 
נטיפים של זרע
והן יסרבו לאכול אלא
סכיני גילוח..

Urszula Sobotka המבצר,

ציור המבצר.., Urszula Sobotka 

בבנק העולמי נושאים תפילה
לעגל הזהב
וקרן המטבע מכשכשת בזנב
בפירסומות היטלר ניצח
את הגזעים הנחותים..
בתכריכים של ריק.. …
ואנחנו
עזבנו את הלוגיקות היפות
ואת הנאחס של הנוסחאות
מבקשים לכתוב שירה..
משוררים מקוללים ומקללים
כותבים ביום ומנגבים עם השירים בלילה
בתוך השירותים.
א.

(קטע)

3.06.16

***

להתעקש
להתעקש לסלול את הנתיב שלך
בהרים
לפוצץ את הסלעים 
הם לא יודעים
הם לא יודעים מהו המסלול שלך
להתעקש איתם
לא לוותר

Priapo Longoni אדית פיאף, הדרור של פריס

אדית פיאף, הדרור של פריס, Priapo Longoni

לתת למלך כבוד מלכים
ולדרוך על החוקים
אם צריך
הדרכים נולדות בדריכה
שחוזרת על עצמה
כמו יין בבורות הגת
לדרדר את האבן..
לא לפחד מהסקנדל
יש לך רק חיים אחד
ומסלול שנשבר כבר
כל כך הרבה פעמים
בתהומות היאוש והפחדים
עד שבנית לך גשרים
לחצות את העומקים הנפרמים
עד שתפרת טלאים..
אל תעצור עכשיו
עוד מעט תוכל להשקיף
על הארץ המובטחת
כל כך קטנה
ושחונה
הגשם כמעט ששכח אותה
אבל היא שלך.
א.

(קטע)

2.06.16

Nataly Garfinkel Katanovצמח בר ,

פיסול אני צמח בר…,  Nataly Garfinkel Katanov

 

טל בלו

הבהרה

כשאני מעלה תמונות לרשת
של עיניים מחייכות
וקשת
למען הסר ספק ובלבול
ברגע זה חיי
מבול

וגם אם כתבתי קצרצרים
סוחטי ציחוק
ושיגועים
למען הסר ספק וטעות
ברגע זה חיי תלויים
על חוט

בודד, רק אי יכול להיות אני, עמוק בתוך הים
וכשאני מוצא איתך

דרך

אני מבין שיופי באמת קיים

Yaffa Jaeger ניפוח החיים אל הריק

ציור  ניפוח החיים אל הריק, Yaffa Jaeger

כשאני, לובש חגיגיות
חליפת יקרות ומגבעת
הגות
למען הסר ספק וחיפזון
ברגע זה חיי
אסון

וגם אם לשניית כאב
אור נדלק בקצה
הלב
למען הסר ספקות והבהרה
ברגע זה חיי כדרך 
אין ברירה

בודד, רק אי יכול להיות אני, עמוק בתוך הים
וכשאני מוצא איתך
דרך
אני מבין 
שיופי באמת קיים

 

2.06.16

חדוה ליהוי ,יצירה

ציור היצירה..,  חדוה ליהוי 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.