כישלון אמנותי בעמק הטבור המפוחד

 

רוני Ronit Oanono

במקום בו ההר נכנס אל המים והם מונחים על הדשא כאילו היו אחד.
במקום הזה הירוק בו טיפטף לו הגשם
שמענו אותו מדבר הקשבנו לשקט
בדיוק כשעבר שם פרפר כתום

והיו שם אותנו הזרים הלבושים.
ישבנו על פיסת דשא בלגונה של אמצע החיים
והיה לה שם של קדושים
והייתה שם דממה ורעש שניראה  
כמו עשן בלי אש. כי הוא היה ענן

איילה אילן, בחיק הטבע הכול כמו בראשית, מילים של יהוד מנור

צילום איילה אילן

 

נטלי גוטמן

היער

די בשני תפוחים ירוקים שזופים שיצטלמו בי נחים על גדע עץ מתפורר, ועכביש מוחי כבר טרוד באודם מבתר הבקרים, להיזכר איך האושר שרוע ביערות נעורים.. בדיעבד, היער כגולם של תקוות, ברישומים ראשוניים בלבד, הולוגרמת הטחב השורשי נוטפת רוק וזרע בריח פלסטיק. עליה ייברא מלכי לרגע, על עלעליה ייראה כה מוצלח בשעות הלילה מצמיח לי פטריות השחר, ובדמדומים הלומים היו שעות ופטריות, מקובעים ביופי של תאי ראשי, מוצאים סידור עם כל נשימותיי וריחותיי, קונים להם מאהב בן גילי, מצע לסומק הפרוותי על שפתותיי מדביק בלי נדר נשיקות חליפין..

אשר גיבל, יער אוסישקין, 2010

צילום יער אוסישקין, 2010, אשר ג'בל

אבל נפרע רק כישלון אמנותי. מתת ההתעוררות המוקדמת, מוליד בנים כה נחשקים ספוגי מוגלת אידאלים בלי רגל אחת.. מקורם בדוד זר קיטע מסורס החלומות, הוא גדם האשליות עם תפוחי יער, לא חש במכות הרחמים, ולמכות חשמל כבר אדיש. כשהמילים אינן באות לסלק מפה את לשונו, המחויבות תהיה מוציאה להורג את משפטי הצדק הארוטי.. 

1, אבי בלאיש

ציור אבי בלאיש

ואתה אמן הכישלון לפתע, בוסר שקוע ללא רשות בזהובה מתיבות הברירה הלא טבעית.

ואת הכישלון, פרסונה נון-גראטה, זו הנכשלת באופן שקול, כל אמן יביאך לאור להתענג בך, לקרן זווית סונטת המסדרון של שחקן חמוש אקדח גופו. כל מוביל הכלי המוזיקלי שלא יורה צלילי יוד, יהיה כינור גופו, דסטין הופמן של הכישלון, טעון בתזמורת מלחמה, דרוך באופי מונע.. ויימנע מאהבה, ומה תגידי לו, לצדו הכל – הכל חוטא, כשבלי פחד פוסע לקראת ההישארות הכושלת במסדרון גן עדן. ולא יוכר, גם ככזה שטרם זוהה כיהודי שניצל, אין סיבה להכירו.. שאם יבוא, ברשלנות ילמד גם מקצוע החבלה בחיים, מתון במצודת האל-חזור שלו, בזמנו האישי כבר גמר להתרגש, וממשיך בלי ליפול לשטף החיוך, מפנים –  מצדו האחר של העולם, שום אדם לא יהיה לו לאישה ולגבר. מאז שלאהוב אותם בעצמו יירשם, ביחסי גומלין בין כוח לאמת, תהיה הקביעות זליגה, מותשת מהסינכרוניות היומיומית, משום הרמוניות בין הרבים במקום אחד, בו אלוהים הממונה על גגות מסתור לאופי שהפך לדגל. ורק בינתיים, השחיתו המוצלחים הסדרתיים את עמק הטבור שנפתח בפני ציבור הבטן המפוחד…

 

אביבה פז, 3

ציור אביבה פז

 

מישל שרייטר

 

זה כבר כמה ימים שהטמפרטורות הלכו דרומה . קר נורא

לא אמרתי שאני רוצה להתחתן .
אני לא רוצה להתחתן.
גם לא בא לי לטפס על הרי האלפים , זה מעייף
ואין לי משיכה למפולות קרחונים

ב'יומנו של סופר' דוסטוייבסקי כתב
שאדם אינו משתכנע בשפיות דעתו על ידי כך שהוא מאשפז את שכנו.
אנשים בכל זאת מנסים.

כשכל זה קרה אני בסך הכל הייתי 800 שעות בעבודה.
אז סליחה באמת שלא מנעתי את זה. השתגעתם?

יש לי הרבה מחשבות משאלה.
בוא נדבר על אחת.
שעברה בדעתי. ככה סתם בשלוֹף.
כי קצת נבהלתי. אז ישר רצתי על מסלול דימיוני עם החברים
הדימיוניים שלי.
ישעיהו ליבוביץ היה צריך לחיות אינסוף -לא -פחות –רגע…

(קטע)

גדעון שני, פומפייי מקומית
ציור היבדלות האינסוף.., גדעון שני

 

שמעון מרמלשטיין

עדיין
מיומנו של חוליגן (עברי)

 

הלכתי
אישה אחת אמרה לי
נראה לי שאתה לא הולך ישר
אמרתי, האדמה רוקדת
היא אמרה , אני לא רואה
שום צעד של ריקוד.
עניתי, כי את הולכת ישר
תחליפי את הצעד ימין בשמאל תראי הכול.

היא פרצה בבכי
זה הדבר האחרון שיכולתי לצפות לו
(חוץ מהאינקוויזציה הספרדית).
טוב. אמרתי
אם את משתמשת בכוח
אז אין לי ברירה
אלא ליישר שוב את האדמה.

מי אתה חושב שאתה, אלוהים?
היא מלמלה בין דמעותיה שיבשו
(אני חייב לציין שהפעמיים אתה שלה
בלבלו אותי. למרות זאת התעשתי)
עניתי. עדיין לא
כשהדגש עדיין הוא על עדיין.

הלכתי. במורד

כלבים נבחו…
שירי ברוק שגיא, השאירו אותי עם אחהגדול שלי...

צילום השאירו אותי לבד עם אחי, שירי ברוק שגיא

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.