מַזָּל שֶׁנוֹלָדִים עִם זֶה…
אירית קדם
בילדותי
כיוון שלא רבים
היו צעצועיי
התחלתי לשחק
במשחקי לשון
וחרוזים
ילדה אינני עוד
אבל עדיין
משחקת
לפעמים
הו מה רבתה שמחת
צעצועיך הגדולים
28.06.16
ציור פסנתרן, Patrick Hermans
נטלי גוטמן
בימים המלוחים במיוחד מהגשמים שאבדו צפון ודרך להר המסנוור במשחקו הגדול, כתבנו שורות וחפרנו להן שוחות – ללכת משם.. לחיות.
ותמיד הסיכוי הטוב היה נכתב זמנית, כי אמר לאקאן :"אני ממקם עצמי תמיד באותו המקום שבו הייתי ושבו יישאר – חי", כך מהגות טובה הבנו כי גם מת עושה מקום לחי, ומפנה לו לתוסס שולחן כתיבה שבו יוכל לממש את הצעצוע הגדול וכבר לא לפסול עצמו, כי לא יפסל עצמו ליד בת הגייתו הלירית.. וכך היינו שניים לפחות, בפרוזה של חיי ההמצאה – הפילוסוף המת גילם את השורד בחיים, בפער עיוור של זמנים מרוחקים, והחי היה הפסיכואנליטיקן שגם בשוחות מאושר.. וההמצאה אחת לכולם, מאוהבת בהדדיות.. אחרי שמחת הגדולים הזה, "הפילוסופים המציאו את לאקאן משום שלאקאן שוכן בלב לבו של השיח ההומניסטי. לאקאן מצדו המציא את הפילוסופים משום שהוא מייצר צורה של קריאה ושל שימוש אינטימי וקרוב לפילוסופיה, תוך שהוא מתנגד, מבקר, בועט ושולל את קיומה", אבל בהדדיות. כך שבימים המלוחים מי שלא מאמין בריאליטי כותב את הבדידות, חופר לה שוחות ליצור בעזרתה נְקֻדָּה עַל קִּיר שאָסוּר לה לִפֹּל..
(הטקסט בעקבות רות רונן, "לאקאן עם פילוסופים", חיים רובין, 2015)
ציור הלב בחוץ.., פדובה, Dario Gi
זמיר לירי
בשדה הקרב דממה
כולם הלכו לחיות
אנשים מפסלים את עצמם
יצירות של חירות
יצירות של מאבק
בדם ציפורן חשופה
היא תמיד כותבת מהצד
לא משוררת מקום לעצמה
הגבולות כבדו והיא זיקקה פתאום
את הדיו והשורה
ואני פעור עיניים ושרוף לב
אנשים פוסלים את עצמם
פסלים פסוחים של עולם
ואני בזרמי השפכים
מאבד בכוח את צלליותי
המלחמה קשה
החיים נודע הם לא משחק
ואני עדיין בשוחה שחפרתי
לא מאמין בריאליטי
30.06.16
ציור בראשית התהליך, יהודית שבדרון
דוד בטיטו
לכתוב אותך
הדף הלבן הזה
צופה בך
מתרוקנת בי,
אז אני כותב…
אני לא יודע מה
כותב אותך מתמלאת בי,
אבל אני כותב –
משמע את לא איתי…
עכשיו אני יודע :
יותר ראוי להוכיח את אושרי
מאשר, בפסיביות גמורה –
להיות מאושר…
יותר ראוי לאהוב
מלהיות מאוהב
ציור לדפני, לכוס יין אדום ביד עוטפת מרחב וזמן של אש אישה ירוקה תמיד.., מרים שחורי
דפנה שחורי
טיסה משותפת בחלל הדמעות הקשורות…, Patrick Hermans
ליאורה בן יצחק
נגן לי
(לדקסטר גורדון)
נַגֵּן לִי, דֶּקְסְטֶר
צְלִילֵי הַסַּקְסוֹפוֹן שֶׁלְּךָ מְלַוִּים
כְּמוֹ אַהֲבָה יְשָׁנָה
אֶת יַלְדֵי גַּן הָעֵדֶן הַנִּתְלִים
עַל מְעִילְךָ.
אַתָּה בַּמֶּרְכָּז מֵפִיחַ צְלִילִים מְלוֹא רֵאוֹתֶיךָ
וַאֲנִי לֹא זְקוּקָה לַאֲוִיר רַב
בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת
ציור כלולות או מה אומרים אזובי הקיר, על ניקוז וטחב בשנקין.., דליה גבריאלי נורי
נַגֵּן לִי אִישׁ גָּבוֹהַּ עִם סַקְסוֹפוֹן
נַגֵּן לִי עוֹד.
אַתָּה הַסּוֹלָן
וַאֲנִי נְקֻדָּה עַל קִּיר
אָסוּר לִפֹּל
הַבִּטּוּחַ לֹא מְכַסֶּה מַחֲלַת עֲצַבִּים
מַזָּל שֶׁאֱלֹהִים הֶעֱנִיק לִי כִּשְׁרוֹן תְּעוּפָה
נוֹלָדִים עִם זֶה
הַיָּדַיִם מְדַבְּרוֹת אוֹתִי בִּרְהִיטוּת
מַחֲזִיקוֹת אֶת הַיָּרֵחַ.
נַגֵּן לִי עוֹד.
ציור היציאה מהראש, Tigran Tsitoghdzyan , ארמניה
