מַזָּל שֶׁנוֹלָדִים עִם זֶה…

 

אירית קדם

בילדותי
כיוון שלא רבים 
היו צעצועיי
התחלתי לשחק
במשחקי לשון
וחרוזים
ילדה אינני עוד
אבל עדיין
משחקת
לפעמים
הו מה רבתה שמחת
צעצועיך הגדולים

28.06.16

 

ציור  פסנתרן, Patrick Hermans

Patrick Hermans  פסנתרן

 

נטלי גוטמן

בימים המלוחים במיוחד מהגשמים שאבדו צפון ודרך להר המסנוור במשחקו הגדול, כתבנו שורות וחפרנו להן שוחות – ללכת משם.. לחיות.

ותמיד הסיכוי הטוב היה נכתב זמנית, כי אמר לאקאן :"אני ממקם עצמי תמיד באותו המקום שבו הייתי ושבו יישאר – חי", כך מהגות טובה הבנו כי גם מת עושה מקום לחי, ומפנה לו לתוסס שולחן כתיבה שבו יוכל לממש את הצעצוע הגדול וכבר לא לפסול עצמו, כי לא יפסל עצמו ליד בת הגייתו הלירית.. וכך היינו שניים לפחות, בפרוזה של חיי ההמצאה – הפילוסוף המת גילם את השורד בחיים, בפער עיוור של זמנים מרוחקים, והחי היה הפסיכואנליטיקן שגם בשוחות מאושר.. וההמצאה אחת לכולם, מאוהבת בהדדיות.. אחרי שמחת הגדולים הזה, "הפילוסופים המציאו את לאקאן משום שלאקאן שוכן בלב לבו של השיח ההומניסטי. לאקאן מצדו המציא את הפילוסופים משום שהוא מייצר צורה של קריאה ושל שימוש אינטימי וקרוב לפילוסופיה, תוך שהוא מתנגד, מבקר, בועט ושולל את קיומה", אבל בהדדיות. כך שבימים המלוחים מי שלא מאמין בריאליטי כותב את הבדידות, חופר לה שוחות ליצור בעזרתה נְקֻדָּה עַל קִּיר שאָסוּר לה לִפֹּל..

(הטקסט בעקבות רות רונן, "לאקאן עם פילוסופים", חיים רובין, 2015)

 

ציור  הלב בחוץ.., פדובה, Dario Gi

Dario Gi   הלב בחוץ...היופי בפנים. פדובה

 

זמיר לירי

 

בשדה הקרב דממה
כולם הלכו לחיות

אנשים מפסלים את עצמם
יצירות של חירות 
יצירות של מאבק
בדם ציפורן חשופה

היא תמיד כותבת מהצד
לא משוררת מקום לעצמה
הגבולות כבדו והיא זיקקה פתאום
את הדיו והשורה
ואני פעור עיניים ושרוף לב

אנשים פוסלים את עצמם 
פסלים פסוחים של עולם
ואני בזרמי השפכים
מאבד בכוח את צלליותי

המלחמה קשה
החיים נודע הם לא משחק
ואני עדיין בשוחה שחפרתי
לא מאמין בריאליטי

30.06.16

ציור  בראשית התהליך, יהודית שבדרון

יהודית שבדרון, ראשיתו של תהליך

 

דוד בטיטו

 

לכתוב אותך

הדף הלבן הזה
צופה בך
מתרוקנת בי,
אז אני כותב…

אני לא יודע מה
כותב אותך מתמלאת בי,
אבל אני כותב – 
משמע את לא איתי…

עכשיו אני יודע :

יותר ראוי להוכיח את אושרי
מאשר, בפסיביות גמורה – 
להיות מאושר…

יותר ראוי לאהוב 
מלהיות מאוהב

 

 

ציור לדפני, לכוס יין אדום ביד עוטפת מרחב וזמן של אש אישה ירוקה תמיד.., מרים שחורי

מרים שחורי, לדפני, פורטרט לכוס יין אדום ביד עוטפת מרחב וזמן של אישה ירוקה תמיד

דפנה שחורי

דפנה שחורי , האם תנשק את ידי.. מתוך המציאה

Patrick Hermans   טיסה משותפת בחלל הדמעות הקשורות...

  טיסה משותפת בחלל הדמעות הקשורות…Patrick Hermans

 

ליאורה בן יצחק

נגן לי

(לדקסטר גורדון)

 

נַגֵּן לִי, דֶּקְסְטֶר 
צְלִילֵי הַסַּקְסוֹפוֹן שֶׁלְּךָ מְלַוִּים 
כְּמוֹ אַהֲבָה יְשָׁנָה 
אֶת יַלְדֵי גַּן הָעֵדֶן הַנִּתְלִים 
עַל מְעִילְךָ. 
אַתָּה בַּמֶּרְכָּז מֵפִיחַ צְלִילִים מְלוֹא רֵאוֹתֶיךָ
וַאֲנִי לֹא זְקוּקָה לַאֲוִיר רַב
בִּשְׁבִיל לִהְיוֹת

 

ציור כלולות או מה אומרים אזובי הקיר,  על ניקוז וטחב בשנקין.., דליה גבריאלי נורי

דליה גבריאלי נורי, כלולות או מה אומרים אזובי הקיר, ניקוז וטחב בשנקין

 

נַגֵּן לִי אִישׁ גָּבוֹהַּ עִם סַקְסוֹפוֹן 
נַגֵּן לִי עוֹד.

אַתָּה הַסּוֹלָן 
וַאֲנִי נְקֻדָּה עַל קִּיר 
אָסוּר לִפֹּל
הַבִּטּוּחַ לֹא מְכַסֶּה מַחֲלַת עֲצַבִּים
מַזָּל שֶׁאֱלֹהִים הֶעֱנִיק לִי כִּשְׁרוֹן תְּעוּפָה 
נוֹלָדִים עִם זֶה

הַיָּדַיִם מְדַבְּרוֹת אוֹתִי בִּרְהִיטוּת 
מַחֲזִיקוֹת אֶת הַיָּרֵחַ. 
נַגֵּן לִי עוֹד.

 

ציור היציאה מהראש, Tigran Tsitoghdzyan , ארמניה

Tigran Tsitoghdzyan ארמניה, יציאה מהראש

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.