סרגי יסנין המשורר המיתולוגי

גיליתי בימים כי פחד אוחז בחבריי ובבני נשמתי אחרים. ומשום כך כל אחד מקרב את אוזנו ואת גורלו לחברתו הקרובה או הרחוקה ללא הפרד…האומנם? קבוצת מדובבי המחשבות עומדת מאחורי כל ההסדר הזה שרק מסדרת תנאי קבלתי/ך ומצפה שמישהו כמוני-כמוך יזרים לה לב שלם…האם נהיה מוכנים לשפוך לבנו למען רשת מחוררת של בטחונות קיומה שלה?…  כשעדיין בכוחנו לשמוע את הלב הנצחי פועם – כאחד שבן מאה ועשרים שנים, כמעט, שר:

 

סרגי יסנין

עָיֵף לִחְיוֹת עַל אַדְמָתִי,
נַפְשִׁי לְשִׁבּוֹלֵי כֻּסֶּמֶת מְפַלֶּלֶת.
אֶנְטֹשׁ, נַוָּד, אֶת בִּקְתָּתִי
אֵלֵךְ – גָּנַב, מִכְּפָר לְעִיר בְּלִי דֶּלֶת.

אֶגַּע בְּתַלְתַּלָּיו הַלְּבָנִים שֶׁל יוֹם
בְּחִפּוּשַׂי אַחַר מָעוֹן רָדוּד וְדַל.
סַכִּין יַשְׁחִיז יָדִיד אָהוּב, לְמַעֲשֵׂה אָיֹם
נֶגְדִּי יִשְׁמֹר בְּמַגָּפוֹ, וְהוּא רָדוּף גּוֹרָל.

מֻקֶּפֶת בָּאָבִיב וְשֶׁמֶשׁ
תַּמָּה דַּרְכִּי הָאֵיתָנָה.
וְזוֹ שֶׁשָּׂמָה הַיָּקָר שָׁמוּר וְלֹא מֵאֶמֶשׁ
הִיא תְּנַדֵּנִי מִמִּפְתָּן קִנָּהּ.

וְשׁוּב אֶחְזֹר לְבֵית אֲבִי
לְהִתְנַחֵם בְּשִׂמְחָתוֹ, אַף אִם שִׂמְחָה לֹא לִי.
בְּבוֹא הָעֶרֶב הַיָּרֹק עַל שַׁרְווּלִי
מִתַּחַת לַחַלּוֹן אֶתְלֶה אֶת צַוְּארֵי…
….
אַךְ הַיָּרֵחַ שָׁט וְהוּא יָטִיב לָשׁוּט
נוֹטֵף מִשׁוּט, מִשׁוּט בַּאֲגַמִּים קָרִים,
וְרוּסִיָּה תַּמְשִׁיךְ עַדֵּנָּה לֹא לָמוּת
רוֹקֶדֶת וּבוֹכֶה מוּל שְׁעָרִים.

(מתוך הספר שלי "מכתב לאמא", כרמל, 2006)

ציור מאת רפאל עידן סיוסה

רפאל עידן סיוסה, עיר

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.