עץ הדולפינים שלי נושאי הטלאי ..

 

 

דורית ישראל

אני דורית ישראל

בת דוד וזמירה ישראל,

יהודיה,

כך כתוב בתעודה,

שמאלנית בת שמאלני,

סוציאליסטית בת סוציאליסט,

כופרת בת הכופר

ציור ריקוד לסוף השנה, Lyudmila Tomova Lucy

עם הלב הכי רחב בסביבה.

ברחתי מגן עדן בעצמי,

ארזתי הכל לבדי

טוב, בעיקר ספרים,

אף אחד לא עזר לי

טוב, חוץ מאמא שלי,

לא ממומנת על ידי אף אחד,

אף אחד!

נושאת את הטלאי בגאון,

לזכר הדמוקרטיה היחידה

במזרח התיכון.

 28.12.15

 

אביגאיל הורוביץ

עשן בעינייך

שרי, אמרתי לו, אתה זוכר את הפעם ההיא שכל מה שרציתי זה לשמוע ג׳אז באיזה מועדון אבל היה מאוחר והכל כבר נסגר? רציתי עשן כחול, רציתי עשן בעיניי והלילה היה קר. אמרת לי שכאן זורקים את כל מי שלא בצבע הנכון. 
קראתי משהו על האיש שפעם היה האיש הכי גבוה בעולם – רועה צאן מונגולי. וטרינרים ניסו להציל דולפין שבלע ניילון ולא הצליחו. הוא הכניס יד ארוכה דרך פה הדולפין ולתוכו, מצא את הניילון והוציא אותו. הדולפין ניצל. אחרי כמה שנים החליף אותו איש הכי גבוה בעולם מטורקיה. לא יודעת מה הוא עשה. כתבו שיש לו חברה חדשה. דולפינים לא נושמים ככה סתם. הם צריכים לרצות בכל נשימה ולקחת אותה. לכן אסור להרדים אותם. הם אולי יחלמו אך לא יוכלו לנשום. וכשלא הייתה סיבה, קרה שדולפין החליט לא לנשום יותר. 

ציור תקוות לאפר.., Voros Eszter Anna 

הלילה היה מספיק שחור, גם אנחנו לבשנו שחור. זכרתי את השיר ההוא. גם הג׳אז היה פעם שחור. 
באמזונס יש דולפינים ורודים. ילידי האזור מספרים שהם יודעים להפוך לגברים ואז לדולפינים בחזרה על פי רצונם, אבל המהפך אף פעם לא מושלם. בקודקודם נשאר החור. כשהם רואים אישה צעירה על חוף הנהר לעת ערב, הם מפתים אותה ועושים איתה אהבה כל הלילה. בבוקר יעלמו. היא נכנסת להריון ותלד דולפינים ורודים. יש דרך להיזהר רוסיטה! אם את רואה בחור יפה, חבוש כובע, בקשי ממנו שיסיר אותו. דולפינים הם אחרי הכל טורפים. שמענו רוקנ׳רול במקום, צמודים כל שאר הלילה. הלב בער והעיניים צרבו מהעשן.

28.11.15

 

נטלי גוטמן

בעל כורחו עץ אשוח נחגג כסוף המסבך את העברי ברטיבות מושגית, חוגג בחורפים – עליו, ועל ראשים מעל סרקופג הזמן התוקפני.. כמו באלף לילות קודם, והעיניים צרבו לנו מהעשן, וצמודים לסיפורי לילה, שוב קיבלנו את הצבע הנכון לווריד.. הדולפינים אשר ממילא מתים כשמרדימים אותם היו לתורמים נדיבים, התייצבנו לקריאתם האלטרואיסטית כסופניים, כיהודים – סעד לפסטל דמם..

ותודה לילדת העיניים של מדינת הגברים כולם שחורים בלילה, שהזכירה כשריגלה אחרינו, כי המשוררת משימה נשית מדי, כדי להיחשף לרוקדים בחושך ומשנים צבעים מווריד לווריד כאהוביה הנראים כולם תכלת. שהאהבה עיוורת, אבל הסיפור פיקח, הוא ידביק את הפערים מפה לפה, יגיע ברצון, במקום איברי חישה..

צילום המלאך שנשכח , Fran Salinger

 

חנה טואג

עבודה זרה

פעם הייתי נוטפת 
קטורת אלונים לימונית
מיערות עד רחוקים
היו לי גמדי גינה 
עם מצנפות אדומות 
וגדילי משי
ופעמונים 
והייתי קשורה בצמותי
למזחלת שלג 
נגררת אחר
האייל הצפוני

אני עוד זוכרת את 
מגע הכפור על ערומי 
איך היה עושה בו חידודין 
חידודין של נעימים
ונסכתי מים קדושים על רגליהם
של אלים מחוטבי אברים
אף שידעתי שיד היא יד
ורגל היא רגל ואף יווני הוא
בכל זאת אף

ציור אישי דני, שודד ים ואני, Rachel Uri Yampuler 

עכשיו אני גמולה
על שְֹדֶה אימי
והמזחלות נחות בשולי 
שבילים נמסים
וקרני אייל אחר 
מסתבכות
בעץ החיים שלי
ואני הולכת
בו

דצמבר 2014

 

בעץ החיים נטלי אני, וגוטמן אני, ואף על פי כן, עצים ירוקים במותם מקושטים לובן הפיגועים

של לילה ארוך מקפיא..לא סתמי בשלג הצבעוני כבלוז שלועג בעל כורחו למזרח התיכון..

והישראלים בחוץ

והלילה בטחוני

ירוק-לימוני

 לשמחים.

והם כן.

 

דיתי אלון

מטריית מרלין מונרו לא נפתחת.
יורדת בעשר המדרגות 
המעיל נרטב
גם המשקפיים.
תמונה של פריז בגשם 1952 
מזכירה לי את
הטיטאניק.

 

19.12.15

ציור רונית ביקשה ציור פריס.. וציירתי.., Amatzia Tvua