פוגרום בגנטיקה ..

 

מירי רנדל הבר

כשאי אפשר להפוך דברים
למשהו אחר, זה סופם.
כמו תפוח עם עובש
עץ ללא פרי או עלה
בחצר של הוריי..אפור ענפים ושורשים משתרגים
כשהיינו ילדים נהגנו לטפס ולשבת על הזרועות
לקרוע את העלים הבורקים ולראות
איך החלב זב

עכשיו אני …נזכרת

איך פעם חשבתי שאת

האישה בתמונה של מודיליאני

22.10.16

 csaba-markus-1953-%d7%a7%d7%a1%d7%9d-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%94%d7%95%d7%93%d7%a8%d7%aa

 ציור דמותה המפארת היסטוריה.., Csaba Markus

 

נטלי גוטמן

זוכרת יער בלי צבעים, גזע אפור שהיו לו פנים כה רבות עם רעמת עלים חלבית מוריקה לשמיים. וכתף שירדה כסליל שותת מקרישה תוך זליגה, ומהבקשה להיות נייר חלק, שארשום עירום. מלא ואוהב. אצלי מצויר בגוף שמשמש מרתף לזרועות הנפש. ואז, עירום, או לא ארשום..! יותר טוב כך, מאשר כלל לא לדעת לצייר, לא להיות פרי מתוק הרואה את הזכורות לי בחשאי צורות חבריי הנוטים לנשירה.. יותר טוב כך מאשר אי-דיבר השירה הדוברת אותם באליפסות הפנים היפות נמוגות בעונות חיי.. ולכשהתרחשה כזו שלילתו של עירום גם על ידי, הייתה העובדה מצערת, כהרשאה לזיווג עם שגריר קטוע שפה, עבריין משוריין מחומש מכופתר אישיותו, בז למלאכים.. זה שחדר כרבים אחרים בלשונו השרירותי את צווארי הלבן, בדיבור עקיף עבר עבירה גבולית.. בלשונו האכיל..

ומרוקנת המחסנית במיטת היופי שלי, כותבת לתוך כרית: הוא שקד על מילון מושגים, ואף שהיו הגבולות אישיים, גמר לאהוב. אולם גומר בלילה, מתחיל חיים ביום, לו ילדים שנולדים כסעד לאיש גמור. הגששים החדשים לזירעוניו, הם יטפלו בחושך לילותיו. וגם אני, ככל ילד קטן יהיה שם, כי גם עלי מפורט בגמרא, כעל אחת שתלך לשד המילים לפלל אל אמא.. ואנחנו נהיה מאז ומתמיד מתוקים שנולדו בחברת אישה מניקה, נתפרנס מכל הטוב הדובשני שלה המשדרג שירי כיס ארוכים ארוכים לחיי גששיה העיוורים, שאף אם קצר ראי שירה לתינוקת, וטווח שהותו בתודעה רק אולי ייקלט, ולא לכל תא וסועד, כי אין תווית ביטוח, ואמא אינה אחראית על מה שיקרה בקט, והקט יהיה, ויקצור בזמנים האחרים..בעתים המסתברים מהמצב שמלכתחילה מושאל ליונקי התכולה האימהית דבש.. וכשהכול עוד רק נוצר ויכל להיראות מתומלל וגשמי בראשינו, זה שנוצר יצא כבר מפינו, ובידינו נשאר הצורך לאחד את הטוב שמוגש על צלוחית טרום לשונית כגוש אושר מפרפר, פרטני, לא מקרי, עם פת עמלנו התת-אלוהי כפת שחרית.. ורשמנו בסוד שיימרח לעומק האפידרמיס, בכל ההיפרכיה שלו ישתווה בקסמו לפניקיה הישראלית – למגן חלום דוד אדום הילדות..

 raya-avni-%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%a8%d7%aa-%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a7-%d7%95%d7%9c%d7%90%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%94

יצירה דמות נשית מעוררת ..חיבוק ואמירה.., Raya Avni

אבל עור הגוף, הו העור המתרוקן במהירות האור, שהיה בעירום ובכל לשון המילים לא נאמר, ועל קרני התמימות הייתה השלווה מזדקנת.. מהנדנוד היומיומי ברוח על סרט התדרוך לחיפוש צורה מכובדת למות.. בעוד שמגילה הצעיר חסרו ממרחי האהבות החלביות עטופות המילמולים הנשיים שמכירות באב עוטף אם שעוטף עולם אשר תמיד כאוטי בלעדיו, בלעדי שמו ההולך לפניו בפסוקיו בהפכיו כפי שחייבים להיות הנכסים הנצברים לעתיד – בפני היפים מבני אדם, הילדים ..

ולא תוגש כפית לאושר – מתיקות הצורה לא תיבחר כעונג נשלף, אולי מכובע או מהמזווה של זיכרון נטוש..  הילדים טורפים ראשיים, במילים שחוקות פותחים דלתות לחיים כה שונים המכותמים בקיפול וחרצית הסכנה, מעשני המשפטים לריקון עצמי, גדושים ורעבים לרחמה של אמא שנמתח לעד לקראתם..בלא שימוש מדולדל. אל הרחמים הם פועים אליה, ומתבדלים בבית בטנה מייצרת להם עבר וסגנונות הקיום והשלכותיו, בלשון האם. ואילו בלעדיה גומרים כסוטים מתרבות האהבה של שפת החישה..לא ידעו אישה וגבר, מי יתן ויישמרו מסרטן השפה האוטומטית, מסעודת הכלבים שתתביית על בשרם, ולא ירחיבו מילים.. גם במחיר חוה הנאהבת כה ארצית, תחתיה יאלצו להשחיר את הדף, גם את שמה – לצאת מסגנון האהבה, מפי תרבותה מטיפים לגזל זכותה שלה! למעשה. שהכי קרוב לבריאת עולמות אפשריים.. אבל פרקים פרקים, פועלים לניעור איבריה, מחללים את השדה הכמל בו שתלה פעם אומת עובריה.. זונחים אותה שם. אומרים, באלוהים. באלוהים מפוטרים.

כבר שנים רבות שלא מצאתי את המילים.. ואת האנשים לא איתרתי לשים קץ לאלו המילים מאבידות מועכות החניכיים של השפה למוץ של חומרים קטלניים, ההברות מתות וקודם גורפות שלל מנופח – שק של גנים מבודדים. ועם הזמן יתגלה כי אותם פוגרומים גנטיים נעשו בגברים שאהבתי – כדי שלא ילמדו בחיים להיות יהודים. לפי ההגדרה, או לפי סמיכות לרוך גברי בעיניים שכל מאוהב גזעי מכיר כתשוקה אל שכינה או אישה, ללא הבחנה.. היה משהו באותה ההגדרה שזכורה לי ממשפחתי עד סבא רבה, מהסרטים והבדיחות על גזע מאיים שהוא סידור העצמות שבי,  והתום העיקש שהיה נלעג ולא בכדי, בשל היותו בית קולנוע שלם לעיניים ירוקות בלורית מתולתלת מעוטרות כמו במלאכיות הגמדים שמבינות בשכינת הגבריות מגיל שנתיים חולמות רק להגיע לחיבוק עם הגבריות – לשבט הענקים הרכים כמוהן, אף אם היא תיראה פיה המתנוססת כסמרטוט תבוסתנית על פני המיליטנטיות העבה של לשון פשטנית הרווחת בו, הסדר הרומנטי יטריד, יסיח דעת, אך כהוא זה לא ישתנה בדורות, יעלה ויזכה, גם בכותרות. בסוף. כגורם מובהק להשכלה גבוהה בגברי הנבחר..

 ציור איזבלה ישנה…, Natasa Menart

natasa-menart-%d7%90%d7%99%d7%96%d7%91%d7%9c%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%a9%d7%a0%d7%94

עפרה קליגר

אני בחדרי
מעבר לקירות מתאמנים אנשים
לחיות.
אוספים בדל שיחה ליום הבא.

אני בחדרי
מחשבות סבות על צירן נפתחות ונטרקות
כתריס שלא הוגף.

ובין הקירות, אני מנסה להציל
תאווה שקרסה.

13.12.16

כל אשמתי שהייתי צעירה, במינימום כלי נגינה, מה כבר יכולתי לעשות..וכשמחזורי הנשיות דממו, החל דימום המחזור הספרותי. הטבע שבת, באין חומרים להמצאת גבר אוהב שאוהב לעולמים.. אבל אז, ילד אחד אמר שהוא יכול, אמר ועשה, והתאהב בשתיים. בתלמידה מכיתתו ובמורה שלו, שלא יהיה מעט ..שנים אהב ויצא נושא את השתיים מחוץ למקום וזמן, לדרכים, סיים ללמוד רפואה וחזר אחרי שבע שנים למורה המזדקנת לומר שהוא בכל מקום היה ויהיה לידה.. ועדיין.. כשנכנס כבר כגבר, למדרגות עלה למקומות בו היא נכחה פעם  עבורו בלבד, היה ועודו מצפה לה. שוב מקווה לראותה כולה אישה ואהבה ומורה בשלמות המילים שיצרה והניחה בחריצי עיניו, כשהעז להרגיש אותן כחלק ממנה, ורק כשאימץ את אהבתה ולא היה מתקיים יותר בלעדיה, נרגע. והיום מביט בעצמו שאחרי, ולא מפסיק לאהוב, לאהוב עולה שמיימה מעל הכוחניות של סביבתו, עולה לאהוב אותה..

rajeev-wig-%d7%96%d7%95%d7%92-%d7%a0%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%aa

ציור זוג נשמות טהורות.., Rajeev Wig

לא הופתעתי, המונים התאהבו באבי השותק, במבטו מצאו סיבה לא לשפוט, לא לצלוב אותו,.. והיה דבר גופו המושתק על הצלב ההיסטורי לאוצר סיפורי האהבה..ישו מהמילים שהיו יהודיות כאמו סבתי הקטנה, וחייך בנה מתוכן שותק לכל דורש, והכניסו הסובבים ללבם את הספוג וקידשוהו, בשפת חיוכם העדיפו לאמץ איש מת כחי בסלנג הבריאה, רק זה היה עושה להם טוב… ואחר כך כשהייתה שנת 91, כדי למנוע אסונות חדשים, כשהיה צריך באסרטיביות להפוך פירוש החלומות למקצוע, המשיך להשתגע על אהבה כבר בדרך ישראלית, אהבה פלורליסטית, גברית כשצריך , נשית בשאר הזמנים.. ואז כמוהו עשיתי זאת מידה אחת יותר מהנדרש, ומה עוד יכלה לעשות האישה שבי… אני זוכרת , הייתי שם, לפני שהפכתי לנצחית בשל פני החסד הירחי שלי, וגם אחרי עצמי.. יכולה להעיד – זה היה שווה את הכשרתי הגנטית כמאוהבת טובה גזעית, שכל שפת החלם הארוטי מהעם העברי נסוך על ראשי.

כל השכנוע שלי – "הַכְּתֻבָּה שֶׁלָנוּ הִיא אַהֲבָה.. אֵין עַרבוּיּוֹת" (יהודית אוריה), יש שירה מארגנת שברים בלבבות, ואיך תדעו אחרת, שהמשכנע באמת מכאיב כגוש בשר חי..? ואם לא היום יתעלה בכם, אז בעתיד, ואיך תדעו..?

rajeev-wig-%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%91%d7%98-%d7%94%d7%a6%d7%93%d7%99%d7%a7

ציור קריאה במבט הצדיק.., Rajeev Wig

כבר כתבתי שנולדתי בעיר דוד, מלך איש צבא אדריכל חקלאי אריה כה אנוש בעדינותו, היה אבי. ועל כל אלה הוציאו צו איסור כדי לגרשו מהמפלגה הקומוניסטית, והוא , כמו פוקו, נשאר. בתפקיד של אבא הסתדר עם כולם- פושעים ומשוגעים שמחו להיות חבריו. אחריהם שטף שירותים בישראל, וכלי מטבח בתיאטרון חייהם ניקה, והיה שקט מאוד – את המלחמות הם עשו בלעדיו. ברדיו היה שומע על תהפוכות העולם ונאנח במקומם, בלי לכתוב על כך ספרי פוקו המתגוננים מפני עתיד. אבי הזקן כמלך עיר הילדים לעד היה נרדם ברחיפה מעל הפינה הקטנה בסלון ביתי, ומתעורר כמו מרגל מדינתם לפי שעונו המלכותי בדיוק כשהיה צריך להחליף חיתול לפשוטי העם שלו..

באמצע, כמשורר בדוי העניק לי כפר שלם ראלי בין הים והיבשה, כי בעתיד הרי לא ירצה כל אב שבנותיו יהיו כמוהו לא מוצלחות בהתגברות על הנטייה לריחוף מעל, ואומנם היינו בשליטה עצמית מופלגת, אך הביט על הקרקע ומיהר מטה, בלעדיו כבר לא נדלק היום והערב לא נכבה..

הייתה לו סיבה לכל דבר, וגם לדרישה שכל הילדים יגדלו כחיות בית אמא, שלא בית אבא מדביק אותם לאהבה ידע, ועל פחד מוות שביציאה ממסגרת אימהית. הקשבנו, עזבנו אותו, ורק אז הלך לעולמו. לא חיפש חברה אחת לפחות קרובה.. והייתי לו, והוא הלך ולא שמח, וכל נכסיו הלכו לפניו, בטח הסתדרו יפה רק בשמיים, ושם גם נערכה יפה הלוויתו. מלונת בריאותו נתתי לכלבים שילקקו לפחות. והלכה אחריה בריאותי , וטוב שלא ידע כי הייתי כה קרובה למלונה.. או לזלדה ה"שושנה שעלים לה כתומים שחצתה את אימת המרחק בין קיומה הצמחי לדם קיומי להיות", זלדה אחת במגוון הגורלות של אבי..

ואיכשהו.. היד עשתה, כל הזמן שהנפש למדה לחיות ללא ידיים.. כי משגע רק התהליך – ארוך מדי, אך בשביל השניים הוא המתרחש ומעניק דואליות שלא מבטיחה דבר..

%d7%93%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%a8%d7%a6%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%99%d7%9c-%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%96%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94

ציור פתיל החיים המזין את העולים גבוה.., דודי רצם

 

אבינועם אשבעל עשתרות חקלאי

היינו צעירים..
לבשתי תחתוני בוקסר מפוספסים
כמו מן מתאגרף מאושוויץ..
לפעמים היא היתה מתעוררת
וקוראת לי לעוד סיבוב
והייתי חוזר עם החתולים
שהסתכלו באדישות על האהבה שלנו
אחר כך היא יכלה להמשיך לישון
עוד הרבה זמן
יכולתי לגמור שתי פחיות בירה
של חצי ליטר כל אחת
ולהכין טוסט
להתקלח
לראות סרט שלם..
ולחשוב
והיא ישנה וישנה
חשבתי שהיא תשאר במיטה שלי
לנצח
שלוש פעמים בשבוע נסעתי
במכונית מאוד קטנה שקניתי מסבא שלי
במחיר של חיפושית ישנה שמכרתי
לאחת מהעבודות המשפילות
שסטודנט צריך לקחת כדי שיוכל לשלם
את החשבונות
אף פעם לא דיברתי שם
הבושה חנקה לי את הגרון

%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8-%d7%9e%d7%a0%d7%93%d7%9c%d7%a1%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%aa%d7%95%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%94-%d7%91

צילום מקום בו כתובית: עוברים בלבוש צנוע..,  מאיר מנדלסון

אבל ידעתי שבסוף המשמרת
בעבודות האבטחה האלה
והקמת הדוכנים ביריד נודד
היא תחכה לי
בין החתולים
היו לי אז גם שני כלבים שחורים
ואנחנו נדבר קצת
ואחר כך נעשה אהבה
כי השובע שלה תמיד נמשך 
זמן קצר מאוד
והיא היתה מלפפת את הגוף שלה
עלי
כמו צמח מטפס
על קירות הבית
עד גג הרעפים הישנים
שהייתי מחליף מדי פעם
כשהגשם הודיע שאחד מהם
התבקע או קצת נסדק
בטפטוף על המחצלת

ציור רחוב הפחד.., Annemarie-Waltz

annemarie-waltz-%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91-%d7%94%d7%a4%d7%97%d7%93

אבל יום אחד חזרתי
והיא לא היתה
המיטה עוד היתה חמה
מצאתי פתק היא ביקשה

שלא אחפש אותה
היה לה חלום רע
והיא הבינה שהיא צריכה ללכת
הגשם ירד לתוך סיר על הריצפה
החתולים שכבו במרפסת מכורבלים
ואחד אפור על המיטה
היה לה חלום רע
מה כבר יכולתי לעשות
חוץ מאשר להפוך את פירוש החלומות
למקצוע
כדי למנוע אסונות
אחד הרעפים התבקע
והיה צריך להחליף את הסיר בדלי
מחר
חשבתי
כשהגשם יפסק
אעלה להחליף את הרעף השבור
אבל זה היה חורף 91
והגשם לא הפסיק
בלי נקודה
ובלי פסיק
חשבתי שכבר אטבע
אבל האביב תמיד מגיע.
א

7.10.16

 zoe-loruh-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-robin-isely

צילום אני תמיד איתך..,  Zoe Loruh, מתוך האוספים  שלה מהצלם Robin Isely

 

יהודית אוריה

הַכְּתֻבָּה שֶׁלָנוּ הִיא אַהֲבָה. אֵין בִּטָחוֹן אַחֵר. אֵין עַרבוּיּוֹת..
אֲנִי מַמשִׁיכָה לֶאֱחֹז בְּגַבּךָ כְּשֶׁאֲתָּה מַשׁתִּין, עַד שֶׁאֲתָּה גוֹמֵר. גַם
כְּשֶׁאֲתָּה חוֹתֵך מֵלוֹן. אֲנִי מַעֲרִיכָה אֶת עַצמִי שֶׁהָיִיתִּי
לְהֶבֶל עַרפִּילִית נָמֹג עַל הַכְּבִישׁ הַשָּׁחוֹר, הָרֵיק, בִּגלַל שֶׁהָיִיתָּ
הָאִישׁ שֶׁשָׁר תְּהוֹם.

%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%9b%d7%a0%d7%a3-%d7%9e%d7%97%d7%a4%d7%94-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9c

ציור כנף מחפה על הכול.., רונית סיטבון

הָאִישׁ שֶׁהָיַה כֹּה חַי, עַד שֶׁלכָל הַאֲחֵרִים נִדמֶה כְּמֵת, כִּי כֻּלָּנוּ
מֵתִים הָחוֹשְׁבִים עַצמָם חַיִּים; וּמִנְקֻדַּת הַמַּבָּט שֶׁל מוֹתֵנוּ
הַחַיִּים נִדמִים כְּמָוֶת, אוֹ כְּשִׁגָעוֹן.
אֲתָּה הָיִיתַּ חַי, וְאֵשׁ הַחַיִּים הַשְּׁחוֹרָה שֶׁהָיִיתָּ הֵמִיגָה אוֹתִּי עַד כִּי
לֹא יָכֹלתִּי עוֹד לְהִשׁתַמֵּשׁ בְּשִׁלדִי, בְּגוּפִי, לָקוּם, לְהַלֵּך, לְדַבֵּר,
לְחַיֵּך, לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחַת חֻלִּין.
הָאֵשׁ הַמֻּחלֶטֶת שֶׁבִּטְּלָה אוֹתִּי, כִּי בִּטְּלָה כָּל דָבָר זוּלָתָהּ.
רָצִיתִּי רַק דָבָר אֶחָד, שֶׁתִּמַּס עִמִּי. מִסתַבֵּר שֶׁגַם אֲתָּה
רָצִיתַּ מַשֶּׁהוּ דוֹמֶה. לָמָה הָיַה זֶה כֹּה קָשֶׁה?

אֲתָּה מְשׁוֹרֵר אֲמִיתִי. זֶה מַפחִיד…

הֵבֵאתָּ אוֹתִּי לְמַצָּב צְבִירָה אַחֵר

יָכֹלתִּי לִהיוֹת רַק אִתךָ, אַך רַק כְּשֶׁמֶשׁ.
נָתַתִּי לְךָ לִראוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִי, כְּשֶׁהָיִיתִּי מָיִים.
אֲחַר-כָּך נָתַתִּי לְךָ אֶת הַמָּיִים שֶׁלִי כְּשֶׁהָיִיתִּי שֶׁמֶשׁ, וְהַכֹּל הָיַה
בְּסֶדֶר.

אֶלֶה כָּל הָהַשׁלָכוֹת, זֶה הֵסכֶּם נִשּׂוּאַי.

 

(קטע, 10.10.16)

%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%a1%d7%99%d7%98%d7%91%d7%95%d7%9f-%d7%93%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%a0%d7%95

ציור הכול כחול כשמש.., רונית סיטבון

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.