שלם לי על אהבה..טרם הפרפרים.. חלק 2 

 

אוולין כץ

שיר לדידו מלכת קרתגו

(ב"אנאידה" מאת ורגיליוס מסופר על פרשת אהבתם של המלכה הפניקית דידו והנסיך הטרויאני אניאס, שהגיע כניצול לחופי קרתגו. אף שהאלים מצווים עליו לצאת לדרכו כדי לייסד את רומא, אניאס מעדיף להישאר נאמן לאהובתו; אך מחשש זעם האלים, דידו משלחת אותו מעל פניה ומייחלת למותה..)

שִׁירַי אֲרוּזֵי עֶצֶב, נְטוּלֵי חֵן וְיֹפִי 
הִנַּחְתִּי הַיּוֹם בַּשֶּׁמֶשׁ. 
אֶחָד בְּיוּלִי, יוֹם קַיִץ כָּל כָּךְ אֲבִיבִי.
כָּל הַצְּמָחִים חָבְרוּ יַחְדָּו נָתְנוּ רֵיחָם, 
הִבְשִׂימוּ בְּנֹעַם אֶת הָאֲוִיר. 
בִּתְרוּעַת גִּיל צִיּוּצֵי צִפֳּרִים הִשְׁמִיעוּ בִּמְעוֹפָם
צָהֳלַת חַיִּים, חֶדְוַת הַיַּחְדָּו.
רַק הָעֶצֶב נוֹתַר בִּי כָּלוּא וּבְשִׁיר חָרוּף.

 

Dagmar Artmuse Scheel , עולם ומלאו..אישה בקיר.., Moshe Kohen

ציור אישה בקיר העולם.., Moshe Kohen, מהאוספים של Dagmar Artmuse Scheel

אִם אֶקְבֹּר שִׁירַי בְּמַעֲבֵה סַרְקוֹפַג
הַרְחֵק מִיַּקִּירַי וִידִידַי, 
הַרְחֵק מִפֹּה מֵעֵבֶר לַיָּם
לְצִדֵּי דִּידוֹ מַלְכַּת קַרְתָּגוֹ, 
כָּל הָעֶצֶב הַנָּעוּל בְּקִרְבָּם 
יִתְכַּלֶּה בַּיָּמִים לְלֹא זֶהוּת, עֲרִירִי וְנָטוּשׁ. 

אִישׁ מֵרֵעַי לֹא יִפְקֹד עוֹד בְּעֶצֶב מִתְכַּלֶּה עִם הַשִּׁיר

17.11.16

 

נטלי גוטמן

הפרוצה בגבולות צניעות הפרט

חלק 2

" אצא מהבית לא כדי לפגוש אלוהים..משלמת על שימוש במילה מצילת חיים..ועל מדינה שכתובה טוב. כי רק על זה משלמים.." ( מתוך סוף החלק ה-1 )

כנגד השייט הלא חברתי שמצליח להתגאות כרווחי, הפסוק האמנותי בהסתפקותו העצמית חי, וניזון מצורתו – דמוי שאלות לחם הקודש, הסוגדת השגרתית להן. אף אם אותו לחם אוכלים ושותים כל בעלי צורה במרחב היתכנות, כלחם הפסוק עבודתו גם מקיימת גוף, ובשרפתו במדורה לקרבנות, בכל עת מבטיחה לו הצורה שלו מעון בנצח, ויהיה רק זה מעונו. האומנם בבטן שורפת כל מקומו?..

מקדמת דינה הצורה מחפשת את קיומה כולל הבטחת חיים, ולחיים האחרים קוראת גוף. כדי לקיימו אחרת, לא כמעון לבשרים יחידים, אלא כמקום למרגישים בלא גבולות ומבצרים – אנחנו – היצור הטבעי הנושא עצמו כמדינה (אריסטו)…מהצלחתנו כיוצרי הצורה, לפסוק יוצר המדינה מתרחבת כובשת שטחים רדומים.. כי אם לא כן, החיים הפשוטים של הרוב ברוב הפרמטרים יעשו קולאפס על הצורה כארץ שוקעת בצידה הפגום..

Bidesh Pell, מוות שותה לשוכרה

ציור  מוות שותה לשוכרה.., Bidesh Pell

אבל גם אם איחרנו ושוקעים אנחנו, תמיד נמצא עולם מקביל לחיות, ולא רק בנפש פרטית, את משקל השקיעה נוכל לנפח כבלון הרוח הקולקטיבית ולהתעלות. כך האצולה נוצרת מן האפר כמו גם ברוסיה הקומוניסטית היינו יוצריה. ומבקשת אני שתסכימו, למה שאציע, שלא תטילו בי ספק. כתחליף לדפי הספרות הקלסית שנעלמו מהעין הקוראת, שבאופן טבעי זקוקה לקריאה כדי שתוכל פוטנציאלית לתפקד כאיבר התופס מורכבות, אציע שנגביה אחד את השני במטבע שנשלם הדדית אחד לשני, אחד על חשבון קיום אנחנו, נשלם בינינו קודם כל, כדוגמה לסדר אחר.. כה עצוב הרווח היום בתחום הרוח עצמו, שצייר מוכר את ציוריו, וליוצרי קולנוע משלמים על סרטו, אך הסופר כמשורר לא יקבל תשלום על שורה שוות חיים? ועל אלף שורות שהן הן יהיו כמו שהיו פעם הקריטיות לחיים.. מעוגנות בדימוי האנושי, בשפה הקודמת לייתכנותה..

ואם לשם קיום השורה צריך אדם לשלם על אדם, נעלה זאת על סדר היום כתקדים ההדדיות.

Dagmar Artmuse Scheel , מתוך האוספים, זוג במרתף הנפשות היפוטת.., Moshe Kohen

ציור זוג במרתף הנפשות הפיוטיות.., Moshe Kohen, מתוך האוספים של Dagmar Artmuse Scheel

כדאי למי שנכנס לקריאה ולצפיה לדף, שישאיר מטבע למזל. ולהבטחת שלומם של כשורונות עכשוויים הפרוסים על הדף. כתשלום בכניסה לתוכן מורכב, אולי ב- 5 שקלים – בכסף, ידרוש האורח לקיום העורכ/ת , לרווחת נשימותיו של הכלוא שם, מאחורי הכללים.. ואז, גם אני איחשב פחות פורצת, אלא כאחד האדם  – עורכת, משוררת, פילוסופית, אישה יפה. וובזכות התשלום עלי אדרוש מעצמי לא להיעלם, להיות האורגניזם המקביל – ספרותי, שלא ימות בגילי, לפחות לא כתלוית שעתי .. ואולי ארפא עוד רבים נוספים כשאצליח מתישהו לחלק לרוחות האחרים את אהבתי בכסף… וכל זאת, כי הנערך על ידי עד למצב השלם, ישולם. כמו שמשולמת היצירה בקריית אלוהים – מצבר המשמעות, ובין היתר משמעות כלכלית שמלכתחילה, לאל מאוהב חסרה.. וכך במטבעות הרוח, תפיסת החברה תתוקן מהחוסר בתכלית האל, שבנוסף לכל משמעות היסטורית של השפה הכתובה לשם עבודת השם, כמחזירה אור יקרות תישקל בבורסה, השפה. רק כי אנחנו נשלם על עצמנו. נהיה תג מחיר, הוודאי לעיניים, נתפס כמעשיר, שלנצח מעשיר מעצמו את עצמו ואת כל הרוחות.. ולא רק שיסופק לאנשים בוראי המציאות כבוד כלכלי, ייתכן שהמחיר הזעום שבתקדים ההדדיות הכלכלית, יבטיח תרבות גדולה והצריכה השופעת  – לקריאה… המוצר הרי, לא רק חומר בעל גמישות שטמונה בנקיטת האמצעים הליריים, אלא במקום המדיניות הרגילה של משטרת העובדות, הוא יחולל ארוטיקה על בסיס סבל הכרחי ואושר ללא בסיס..

דליה גל אלגל

"ואולי האדם הוא רק מכתב-אהבה של אלוהים – 
ל ר ו ח – – – " 

23.2.17

ובינתיים, בנוהל החיסולים ברוח נוגס אוצרות החיים שאנחנו, מצטיירת תמונה של אחרית הימים מתרחבת: השירה חיה כנעולה במרתף, כאוגרת אסונות הכוכבים שהחלידו ממראות כשנרעדה אדמת נהר האדם הנד ממלא מימיו בעש ובפרפרים, ובבולעם ניצל מרעב.. אבל "מי שרוטט בהוויה, כאלה רק מתי מעט יש, מדוע לא נהלך עירומים.."(בר-עמי שפירא), ופנס הגוף הזה נדליק לא לחינם בוערים בשוק – את המסה האנושית להטריף לאור היום..

 Dagmar Artmuse Scheel עונש האמצע הריק.. כיסא מקבע, כנפיים במקום רגליים HÅKON GULLVÅG

ציור  עונש האמצע הריק.. ,  HÅKON GULLVÅG , מתוך האוספים של Dagmar Artmuse Scheel

 

מרינה צויטאיבה
פואמה של סוף
14.
עיניי באות – מבעד מטר ודמעות.
ראו נא בנות, היא הדוקה מהמשכב – אחווה!
היא – אות, שיר השירים, 
 ולנו היא וויתרה בנשיאת מילה.

לנו, לעגורים עלומי השם – מזל:
מלך סולומון בכבודו קד.
נאומנו – שירה, כי מעל 
 כל חלום – הכאב המאוחד!

לתוך גלים עקרים 
בחושך רב – כפוף ושווה –
בלא סימן היכר – נעלם כריש 
 הספינה טובע לשווא.

 

פראג, 1 לפברואר – אילוביצ'י, 8 ליולי 
1924

(מרוסית נטלי גוטמן)

Joseph Semah , רתומים למשימה אחת

יצירה  רתומים למשימה אחת.., Joseph Semah 

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.