שמיכה של צמר שרופה

ציור מלינה גברעם

מלינה גברעם, קסום...

נטלי גוטמן

לימים של חול העוברים כמו שנים, עם חשבונות ללא ערך, ובלי הכרה ראויה, ולימים קרים שאין בהם תקווה לשינוי זעיר בחום אישי, שכונתי, ארצי, כשהשינויים והערכים עודם סמויים מהעין, לכל שעתם –  ישנה שירה. היא שמעבירה את מחוגי הזמן הדל, מקדמת סוס וורוד שהיה ויהיה נחלת כישרונה. ובדהירה בוראת חג להכרה ביופי של אדם מסיר חוליו ומנער גיבנת הימים התקועים במה שיש באין.

זוהי דמות האישה בכחול, פיסת ישות שמבעירה לובן הדמיון בתנור אישיותה.

 

דליה אלבלינג
לא זקוקה לתנור….

הכל תלוי בתנור שאת מבעירה
אומר אתה
ואם דולקת בך
אש תמיד –
מאז ומתמיד לא סבלת
את מגע הצמר בבשר
ואת דליקת הגוף
יצרת ממרתפי הנפש
מן עליות הקשת
שאספת ופיזרת
בכל פינה –

יראת עוגן, מכבסת בגדיה

ציור מכבסת בגדיה…, יראת עוגן

אכן צדקת, וביום שבו אחוש
את נשיפות שפתיה
של הרוח הקרה,
בוא וכסה אותי
בשמיכה של צמר
שרופה

(מתוך "קרוסלת קולות")

 

סרגי יסנין

 

לֹא מִתְאַבֵּל וְלֹא זוֹעֵק, וְלֹא בּוֹכֶה, יַחְלֹף הַכֹּל

כְּמוֹ בָּאָבִיב עֲשַׁן פְּרִיחָה נוֹטֵשׁ עַלְוָה.

אֲנִי חָטוּף בִּמְלוּנַת כְּמִיהָה, לֹא אֶעֱשֶׂה צָעִיר וְכָל יָכוֹל,

מַזְהִיב, מֻלְעָט חוֹל כִּלָּיוֹן, וְזוֹ מִילָה טוֹבָה.

 

בְלֵב מִגְּלִיד, מֵאִיט הַהֲלִימָה, עתה נִזְרָע

קְרוּם שֶׁל קְרִירוּת מַשְׁקִיט תְּוַי הַלֶּהָבָה,

וְאֶרֶץ אֲהוּבָה כְּעֵץ בְּרִיוֹזָה מְנֻמֶּרֶת, בְּהִירָה,ְּ

לֹא תְּפַתֶּה עוֹד נַעַר לִדְרֹךְ יָחֵף עַל הַקָּצִיר בְּתַאֲוָה.

 

אֱלִיל הַנְּדוּדִים! בּוֹאָךָ הוֹפֵךְ נָדִיר וְלֹא צוֹלֵחַ

בִּמְדוּרַת שְׂפָתַי לִנְטֹעַ בְּעֵרָה.

הוֹ, הָרַעֲנַנּוּת הָאֲבוּדָה, מֵהַתְּמוּנָה נִמְחָה הָרֵיחַ

וּפַגָּהּ גַּאֲוַת חוּשִׁים שֶׁל נֹעַר, טְהוֹרָה.

 

כָּעֵת אֲנִי חוֹסֵךְ בֶּחֳמָרִים, נִגְמַל מִתַּאֲווֹת.

חַיַּי! הַאִם חָלַמְתִּי רַק, לֹא עוֹד?

עַל רְכִיבָה עִם אֲנָחוֹת הַשָּׁחֹר הַמְּלַוּוֹת

אָבִיב מַרְעִישׁ מַחֲרִישׁ דָּהַרְתִּי עַל סוּס וָרֹד.

 

הַכֹּל, הַכֹּל בְּעוֹלָמֵנוּ נָתוּן לְכִלָּיוֹן אִטִּי,

נִדּוֹן מַפָּל עֲלֵי נְחֹשֶׁת רִשְׁרוּשׁ הַנְּפִילָה לָחוּשׁ…

הְיְּיִ בְּרוּכָה, פִּסַּת יֵשׁוּת עַל אֲדָמָה, שֶׁבָּאָה אִתִּי,

צָמְחָה מַמְאֶרֶת בִּידִיעָה שֶׁלֹּא הָיָה סִכּוּי קָלוּשׁ.

1921

(מרוסית נטלי גוטמן, מתוך "סרגי יסנין, מכתב לאמא", כרמל, 2006)

 

1920502_1398704473733437_1233724583_n

ציור הנוף האהוב.., איסאק לויתן, המאה ה- 19

 

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.