פסיכואנליזה במחסום העבר

 

נטלי גוטמן

הגילוי האסוציאטיבי צורתו כשל ספירה בה מתקיימת הדחיסות כתופעה בפני עצמה, המקובלת על קוראי מדעי הרוח. והאופל חודר כל חי ודומם, ומצדו שלו הוא ממשי.  בלי עבר או עתיד, וכל אהבתו לעצמו הסתברותית.. כך ספירת הנתונים היבשים מגלה כי אפילו מהאהבה לא יצא ליהודים דבר. כל עוד האופל חמרי. ואז היהודים שדלו אותו להכפיל את עצמו ובחלקו השני של שלטונו להיות רוח ספרותית. כך נולד הספר משיח האנושות …ואם לא ליהודים אז גם לא למקבילים שלהם..

 

רו רבקה וורבנר

זַּעַםמְבֹרָךְ

טְרִיקַת הַדֶּלֶת הִדְהְדָה בְּחָלָל הָחֶדֶר יָמִים רַבִּים,טֶרֶם הָפְכָה לְזִכָּרוֹן טוֹרֵף לֵילוֹת,

לְבַסּוֹף נִצַּת הַזַּעַםמְבֹרָךְ וְזָעַק: תָּעוּפִי לִי מֵהֶעָבָר! כִּי כָּכָה לֹא בּוֹנִים עָתִיד, כָּכָה מֵהֲרְסִים אֶפְשָׁר!

מִזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל אָהֲבָה לֹא יַעֲלוּ וְלֹא יָבוֹאוּ אַהֲבוֹת חֲדָשׁוֹת וְאִישׁ לֹא יִדְפֹּק עַל ההוֹוֶה אִם הֶעָבָר עוֹמֵד שָׁלוּף בַּפֶּתַח.

לְאַחַר מִכֵּן הִתְיַשְּׁב עַל הָרִצְפָּה לְהִתְאַבֵּל. .

 

אשבעל עשתרות

המדע העליז

בלילה קראת לי לפנות את הספרים
וגם לקחת את האופניים הישנים.
סירבתי.
בניתי לך ספריה והעמדתי אותה
אל הקיר,
קצת צפוף, על יד הפסנתר, כדי שהספרים ישמעו מנגינות.
את האופניים, אמרתי, אתן
לאיזה תאילנדי במושב.
שיסע. לפחות הוא שמח בשמחת הגוף.
לחצתי את ידיי כולם,
גם את ידו של בנך המת,
בחום,
אבל לא את ידך
וגיליתי שהמפתח למכונית נשבר.
בכל זאת התנעתי אותה,
אבל המתמטיקאי נרדם על הכיסא
והאנליטיקאית פירקה את המושב
האחורי
והפח מסביב , הגוף שלה,
של המכונית? התפרק גם הוא והיא איבדה צורה.
עכשיו אני יודע שלדעת אישה
זה ידע שמפרק

את כל הידעים האחרים

והוא לא כל כך עליז

 

ציור איקי בוברמן

איקי בוברמןם, להקת רחוב

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.