העתיד בו אעז לאהוב

נטלי גוטמן

עוד נדע ימים טובים,  בדרך האצבעות הם כתובים בריח אורנים.. כי יפה להם הרוח שמריחה טובות, ולא תמות כדי לחיות..

 

צילום אמנותי "אש היופי עתיקה כמו זמן המסך..", ליקה רמתי

בינתיים, המחסנים מפונים, תיאטרון השהייה נמצא מתחת לאשפתות. של מעלה. וירד החושק בחיים לקרקעית מהשורה הראשונה, בשחר המדומה נמוג שווה כפרפר בן יומו… מסרב להישאר כחבר, כי בראשי ממילא פרפרים מדומים.. ועל המדומה לא שואל, מתנתק כדי להתרבות בלי ילדים. על ראש פיכח לכסות במותו, כמו על חור אקולוגי בשמיים הממשיים, שפסיכולוגית רווים טוב לב. ובשירה כמו בתפילה, עומד צלו של אל, במילה שוקט דום.. כהורה ליד ילדו הנרדם, השקט משמיע קול תפילת תומו..

צילום צבעוני ראשון אחרי 40 שנה.., אשר ג'בל

דורית ישראל

חיים במגדלים

אני עורמת חיים – במגדלים,

כמו קוביות של לגו – בצבעים.

פעם כשהיינו ילדים נוסעים ב“אוטובוסים מפוצצים“

עד הכיפה הלבנה.. לא פחדנו מהמלחמה.

באגף הנוער של המוזיאון הלאומי לא היו מסכים מרצדים או טלפונים צבעוניים,

בנינו מגדלים באוויר הרים, בריח אורנים,

לא גבוהים מדי ולא רחבים

שלא יתמוטטו עלינו או ישתלטו על אחרים.

עכשיו המגדלים שלי מקרטונים חומים ודבק הספרניות המרובעות,

עם נעלי גולדה ודוקים בשערות שמדביקות

מילים לקצות האצבעות.

ד.י

17.07.16

ציור רחוב בפריס, Bo Schultz

מריאנה נאומובסקיה

אני כאן ולא כאן…
גופי -גזע עץ,
כתפי שמוטות,
בלבי נעוץ חץ.

אני כאן ולא כאן…
מבטי עוד יפשיר,
הקרח ימס,
מהחץ יצמח שיר.

אני כאן ולא כאן…
פרוץ אביב כה קרוב.
מבטי לעתיד
בו אעז לאהוב.

 

(קטע, 16/07/16)

 

ציור מבט לעתיד הטובע.., ונציה,  CRISTOBÁL LEÒN 

אבינועם אשבעל עשתרות חקלאי

על השולחן במטבח
רשימה מפורטת
של הנכסים הלא ניידים
שרשומים על שמי
הם כל-כך מכבידים
על השם
חילצתי ממנו
רק את האות אלף
אני לא צריך יותר

כדי להסתדר
תעשו בהם מה שאתם רוצים
תתנו לדורות הבאים
או שתבנו מגדלים
ותקפצו מהם
משוגעים

ציור  ללקק את הסיוט, Celeste Gómez

הרשתות שלכם הן חור
ומסביבו חוטים כלואים
הפקידים בבנק חייכו אלי
וזה נראה לכם מובן
לתת כבוד למי שהיה לו מזל
לקנות בזול
ולמכור ביוקר
לגנוב

לרמות
את עצמו
שלפנות מקום בין אחרים
זה מה שחשוב בחיים
שהולכים ואוזלים
ונקברים
מתחת לערימות אשפה של חפצים
שברגע שנקנו הפכו משעממים
ועושים את הבתים היפים
למגרשי גרוטאות
כשהם קופצים מהמגרות
והקירות נחפרים
כדי להטמין מחסנים..

צילום חציה בטבע דומם..,  אשר ג'בל

הגוף כבר לא עובר
נחצה
דרך השירים המפרקים מודבקים בדבק נגרים
כבר קשה לזוז
הגפיים מלופפות בסיבים אופטים
שנכנסים אל כל החורים
ומצלמים בזמן אמת
את החלחולת ותעלות האף
ומועלים לשידור
על המסכים..

צילום הקולנוע נסגר.., אשר ג'בל

 

אולי עכשיו כשאתם קוראים
תבינו
כמה שזה משוגע
כי אני הולך

ציור  צליל האדם.., Pleshkov Alexandr 

אל קצות השפה
אל האות שלי 
אל המעיין
אל המקום שם התחילה
להכתב שירה
מהחומר..
ושם היא תימוג בשקט
אל עצמה.

א.

(קטע, 18.07.16)

ציור אפקט הפרפר.., Laurie Kaplowitz

אוולין כץ

על פי הילדים שאוהבים  – Les enfants qui s'aiment

הַיְּלָדִים שֶׁאוֹהֲבִים וּמִתְנַשְּׁקִים בַּעֲמִידָה 
לְיַד סִפֵּי הַלַּיְלָה
עוֹבְרֵי אֹרַח שֶׁחוֹלְפִים מַצְבִּיעִים עֲלֵיהֶם.

אַךְ הַיְּלָדִים שֶׁאוֹהֲבִים 

אֵינָם פֹּה עֲבוּר אַף אֶחָד אַחֵר 
רַק צְלָלִיתָם הַנִּרְעֶדֶת בַּלַּיְלָה 
מַצִּיתָה חֲמַת זַעַם הָעוֹבְרִים 
זַעֲמָם לַעֲגָם גִּחוּכָם וּקִנְאָתָם.

הַיְּלָדִים שֶׁאוֹהֲבִים אֵינָם פֹּה עֲבוּר אַף אֶחָד אַחֵר 
הֵם אֵי שָׁם הַרְחֵק מְאֹד מִן הַלַּיְלָה 
גָּבוֹהַּ מֵעַל הַיּוֹם 
בְּאוֹרָהּ הַמְּסַנְוֵר שֶׁל אַהֲבָתָם הָרִאשׁוֹנָה.

 

(תרגום אוולין כץ – מופיע באנתולוגיה "דם ואור, שירה צרפתית לוחמת" 2014 הוצאה עתון 77 , בסיוע מועצת הפיס לתרבות ואמנות  ובסיוע שגרירות צרפת בישראל – המכון הצרפתי במסגרת פרויקט אליעזר בן יהודה.) 

ציור ניקיון האהבה והצבעים ביום גשום.., Jelena Straiziene