דיאלוג הדאגה עם אותן חתולות שפחות וחולדות שיודעות להסתלק..

 

גדי לופו

דירה

יש לי דירה, עם ארבעה כיווני אוויר,
כיוון אחד אגואיזם, כיוון שני אלטרואיזם,
ועוד שני כיוונים נורמליים,
במרתף אני מסתיר פוביות.

במרכז הבית עומד האגו,
כמו מנוע גדול של מקרר, או מזגן מרכזי,
מכונת הכביסה סוחטת ממני רגשות,
היא שוטפת יחד איתי את הדמעות.

על הגאז צולים אותי בשקט לפעמים,
שש…. זה סוד כמוס, ויש גם תנור או מיקרוגל,
לבישול מהיר של תסכולים ורגשי נחיתות, 
בסך הכל אני די מרוצה, דרך אגב,
יש גם מרפסת למי שרוצה להתאבד.

25.07.16

Karuna Pui מגדל בבל של הזמן החדש, הודו

 מגדל בבל של הזמן החדש, הודו, Karuna Pui

 

נטלי גוטמן

השפחה התמימה מתייחסת לאהובה באהבה. ויש על זה סרטים היסטוריים. מביאה עצמה לשולחן כתיבתו – בייראת הכרתה, באמון סופני. ובגדול, בשל כך, אינה זקוקה לו יותר, בימים הבאים.. בסוף, הוא שיכתיר אותה כאליטה המתנשאת על פני אהובה המכור לתמימותה מענגת חושיו.. ונטול מושג תמימות הפעולה הבלעדית שלה. הוא ישתמש בה בכלי ביתה האליטיסטי לטעמו כאילו היה שלו, כה בטוח בשפחת האהבה לו- שעליו אינה מוותרת כמו גם על למידת סודה הגלום בקובץ לימפות העור בבשרה החשוף. ושמהאהבה תמיד תבוא אליו..למחפש מקום המילוט מאחיזתה, והוא רק אורח חייה, אובייקט שירתה שבז בלימודי האהבה המטפיזית שלה.. כשלא תהיה בריאה, דקיקה כבר, נתונה בצבט עבודתה המושגית, יחמוק מאדריכלית יחסיהם למרפסת מרופשת החפשיות שלו, משם כולם עפים להם, מעשנים כבד את עדינותה, ברגע או לאורך שנים מאיימים לקפוץ ראש. כמובן, אם לא תקבל את חוקי האורגזמה הנכתבים בציבור כנגד יוהרתה.. ורק נדמה לה שהיא אחת מבנות האימפריה שתדע לעצור את התאבדותו…

כי את הדבר עצמו הוא למד באוניברסיטת החיים, ושלא תספר לו שיש בה אהבה לשניהם, וזה יספיק..כי בסוף, היא אבן הפינה והוא רגל עליה גבוה מכופתר הפרסים מוזהבים עד מצחו. שיראו כי הננו…

Karuna Pui , , שני סוסים על הירח האחד הודו

ציור שניים לירח אחד, הודו, Karuna Pui 

 

דפנה שחורי

חֲצִי יָרֵחַ  

 

חֲצִי יָרֵחַ
מֻנָּח עַל הַשָּׁטִיחַ הַמְדֻשָּׁא 
מִבַּעַד לַחַלּוֹן עוֹמֵד הַגֶּבֶר 
סָפֵק הָאָב סָפֵק הַמְאַהֵב
אוֹ הַמְפַרְנֵס שֶׁיָּצָא לַעֲדֹר אֶת הַגַּן
הָאֵם הַיָּפָה נָחָה
יַהֲלוֹם דְּאָגָה נוֹצֵץ עַל מִצְחָהּ
בִּתָּהּ הַקְּטַנָּה יְשֵׁנָה 

צִנְצֶנֶת קְטַנָּה שֶׁל כַּדּוּרֵי שֵׁנָה מַבְהִיקָה עַל שֻׁלְחַן עֵץ הָאַלּוֹן
שֻׁלְחַן כַּדּוּר הָאָרֶץ
כַּדּוּרֵי הַשֵּׁנָה מֻנָּחִים עַל שִׁטְחָהּ שֶׁל יַבֶּשֶׁת אֵירוֹפָּה הָרְחוֹקָה 
כַּדּוּרֵי חֲלִימָה בְּכֵּף הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה
הָאִשָּׁה מְכַוֶּצֶת אֶת עֵינֶיהָ מִתְבּוֹנֶנֶת אֶל הַמִּרְקָע
שָׁם עוֹמֵד הַגֶּבֶר

 Yulia Ustinova, Women's Prose

יצירה Yulia Ustinova , Women's Prose

יָדָיו דּוֹמוֹת לְמַבְחֵנוֹת שְׁקוּפוֹת
בְּתוֹכָן מִתְרוֹצְצוֹת חֻלְדּוֹת מְבֹהָלוֹת
וְהִיא יוֹדַעַת בְּוַדָּאוּת: 
בַּיּוֹם שֶׁהוּא יַעֲזֹב אוֹתָהּ הִיא תְּשַׁחְרֵר אֶת הַחֻלְדּוֹת עַל הַשָּׁטִיחַ
וְאָז הַצּוֹפִים יַעַצְמוּ עֵינַיִם

(מתוך גולדפיש, כרמל / עמדה, 2009)

 

נטלי גוטמן

ביהלום הדאגה כלולה קבוע גלולת השירה – על שולחן כדור הארץ.  מנת הפנטזיה לצופה רואה חתולה משתטחת, מתרפקת לגבר רב רצוץ בעינייה על שביל החלב והחלם,..היא דואגת לו, לגודלו האלים מדי שלא תוכל לבלוע כלחם בשרו, כמו שדרוויש עיצבו כפלסטינאי לנצח ברעב הנורא, שתמיד מאחר ליום נטול התרבות כשהחולדות כבר ברחו ראשונות..

ציור כפרש היא נעה על השור האהוב .., הודו, Karuna Pui 

 Karuna Pui , פרש על השור, הודו

 

Elianor Blair

ראיתי את הקהל המבוהל המפונה מאזור האסון במינכן צועד כשידיו מורמות.
לא יעזור.
השכל מצווה עלי לזכור שזה לא אות כניעה
זהו נוהל ביטחוני במקרים כאלה
נכון
אבל לא יעזור.
מינכן.חלק מהרגעים המאושרים ביותר בחיי עברו עלי בעיר הזו.
לא יעזור.
לא יעזור.
אני רואה את האנשים הצועדים. מבוהלים.
אנשים תמימים , חבריהם לנסיעה של הנרצחים והפצועים החפים מפשע. הולכים בשקט וידיהם מורמות
לא בכניעה
זהו הנוהל הבטחוני.
לא יעזור.
אני מסתכלת בהם.
אני רואה את הילד ההוא.
עם ידיו המורמות

22.07.16

ציור פנס ההיסטוריה.., Ernest Vincent Wood, מתוך האוספים של   Yola Arab

Yola Arab מתוך האוספים של , Ernest Vincent Woodפנס מאלה ואולי קצת ממני

עם הידיים המורמות נעשים דברים שגרתיים שמכנים אותם לעתים פתרונות..פוגרומים.. או מהפכות אחים..

"מרוב מהפכות מזרחיות אנשים שוכחים שהאשכנזים, בחמשים השנה שקדמו להקמת המדינה, שאותן בילו בנעימים בין יתושי האנופלס החמודים, השכנים מסבירי הפנים, הביצות החמימות, הקדחת הפאנאנית והעוני האליטיסטי, ורק אז התפנו לשכן את המזרחים בתנאים טיפה יותר טובים, מחקו קודם כל את התרבות של עצמם. היידיש, הרוסית ושאר השפות המזרח אירופאיות הוחלפו בכוח בעברית. הגלותיות הרוכנת-על-ספר הוחלפה בצבריות אוחזת-הרובה.

אצבעות Patrick Larrivee

ציור אצבעות הצבע המתפרק.., Patrick Larrivee

היהודי הנרעד והמפוחד מהמחנות בוזה ונלעג. הסופרים הקאנוניים האשכנזים הם תוצאה של כור היתוך בדיוק כמו כל הישראלים. בן גוריון החליף לעצמו (!) שם. אלתרמן הומלך. סוצקובר נקבר. מהות הציונות היא מחיקה, וקודם כל מחיקה דווקא של אירופה. זו היתה אולי טעות, אבל בלי הטעות הזו לא היתה מדינה כדי להקים בה מעברות. אלו היו פשוט ע ו ד מעברות. כל המדינה הזאת היא מעברה אחת גדולה. והיא עוד לא השתחררה מהפחונים.

Yaslem Tablo Inka מעברה

ציור מגורים לכל החיים לפני כמאה שנה.., Yaslem Tablo Inka 

ברור שיש קיפוח ואפלייה. אין ויכוח. אבא שלי סבל ממנה. זה לא אומר שאמא שלי אשמה. ברור שהציונות רכבה על נמר דתי שדימתה לעצמה שהוא רדום. אבל משהו בשיח ה"חדש" מריח מאוד ישן. ואפילו אבסורדי. לפעמים זה נראה כמו אליטה מתנשאת שרוצה לרשת את האליטה המתנשאת הקודמת..

ואני מצדי.. איש ישן-חדש. והדבק בו אני משתמש יישאר צבעוני"

(קטע מהטקסט שכתב תומר שרון, שיתוף מהפוסט של צביקה שחם)

 

 Patrick Hermans בעיית הראש עם חשבון ישן

ציור  בעיית הראש עם חשבון ישן.., Patrick Hermans

 

שועי רז 

 נוצרה כאן מציאות מפחידה שבה לאנשים אין את היכולת לשאת זיכרון תרבותי, וודאי לא רב תרבותי.

מה שסמי שלום שטרית כותב או חביבה פדיה אומרת מוחזקים אצלם כתורה מסיני. אני אדם ביקורתי. קראתי הרבה שמעתי הרבה. לא עושה מזה ענין גדול, זה מאפשר לי לעמת את מה שאני קורא או שומע או רואה עם המטען הרב-התרבותי שספגתי. גם העובדה שאני מסתובב באוניברסיטאות מאפשרת לי להבין – ישנם אנשים שאימצו אוטומטית את השיח הפוסט קולוניאלי ואת פוקו לעניין שדות כח, בלי לשאול עצמם ביקורתית האם זה מתאים למציאות הישראלית..?

Yaslem Tablo Inka שקט, לומדים לקרוא בכל מקום

שקט, לומדים לקרוא בכל מקום.., Yaslem Tablo Inka

כשמעדיפים אידיאולוגיה פוליטית וכח פוליטי על פני אנשים, מה שקורה הוא העיוות הזה. זה קרה לאנשי מפא"י בשנות החמישים וזה קורה כעת לאנשי "המאבק המזרחי" בחלקם הגדול. כן, בעיני הם כרגע הממשיכים ההיסטוריים של מפא"י. דרעי החל בדרך העוועים הזאת עוד בשנות השמונים.. זה שהיתה ואולי עוד יש כיום מגמה אירופוצנטרית במוסדות תרבות, על זה אין ויכוח. מה שלדעתי אנשי המאבק המזרחי עיוורים לו הם שהיו אשכנזים רבים ניצולי שואה שיושבו גם כן בעיירות פיתוח או כמו במקרה משפחתי שלי מול הפדאיונים של עזה בחלקה קטנה במושב, כאשר זוג שנישא אחר השואה מחדש ( משפחותיהם נרצחו) הקימו משק, עבדו כל היום ושמרו כל הלילה בקו אש. ככה המדינה הזאת קמה.

Rachel Uri Yampuler הזמן במעופו חזרה

ציור  הזמן במעופו חזרה.., Rachel Uri Yampuler

זה אינו סיפור של הדרת מזרחים (כבר ידועים כמה מקרים של משפחות רומניות שנלקחו מהם ילדים ואני מכיר גם מקרים בלתי מדווחים). מי שרוצה להפוך את זה לעניין מזרחי- אשכנזי תמיד יימצא סיבות טובות לעשות זאת. שהרי מפא"י לא הדירה רק את מארי סאלם שבזי אלא את רוב התרבות הרבנית האשכנזית והמזרח אירופאית (כל מי שלא היה ציוני או סוציאליסט חילוני) וחבל לי שלא נאבקים גם על זה. כשעצמי עברם ההיסטורי של בני ערב, אסיה, תימן, בלקן, ספרד הם תרבותי ממש. לא משום שאני ישראלי או יהודי אלא מפני שאני רואה בהם אוצרות רוח של האנושות.

Yaroslava Favorsky דיוקן משפחתי, מוזאון באר שבע

צילום  דיוקן משפחתי הנמצא מוזאון באר שבע, Yaroslava Favorsky

מה שאני אומר, זה שילדי ישראל נניח לא חשופים גם לג'ז ולבלוז ולפאדו ולסון ולמוסיקה הודית ולשנסון ולרמבטיקו ולסמבה ולראי (מוסיקה אלג'יראית) ועוד ועוד. ואי אפשר לחתוך אנשים על פי מוצאם או על פי שיעורם באוכלוסיה ולטעון נניח כי כולם צריכים כעת להיחשף למוסיקת כלייזמר או למוסיקה אנדלוסית. כל דוקטורינציה היא פסולה לדידי. לא מכתיבים לאנשים מה עליהם לחבב– הם מוצאים בעצמם את דרכם. זאת בדיוק הסיבה בגינה תרבות הפלייליסט של גלגל"צ או של ערוצי הטלוויזיה המסחריים היא כה בזויה בעיניי.

(קטע)

25.07.16

 Patrick Hermans   ביצה החשובה בעין שלה

ציור  ביצה החשובה בעין שלה.., Patrick Hermans

 

אבינועם אשבעל עשתרות חקלאי

 

משפחה ראויה לכבוד ולהערכה
בתנאי שהיא מהווה מרחב
לייחודיות הסינגולרית שנשארה
לבנאדם…
אב ראוי לכבוד ואולי גם לאהבה
אם עשה מאישה אחת
אובייקט סיבת האיווי שלו…
מוטב שאמא תתאווה 
למה שמייצג את הפאלוס
בגוף של גבר…
האבות שקעו בים האשמה
של שירת הסירנות
שמצטופפות על החופים
ומאירות לכל הכיוונים
ממגדלורים פצועים
וכבר אי אפשר לדעת
איפה הסלעים והשרטונים
והאוניות מתנפצות בחושך
המלחים קופצים באימה
המלאכים העיוורים
שוברים את הכנפיים
בהתנגשויות עם שחפים צורחים

ליו ליו, עצרו , זו אני וחבריי

ציור עצרו , זו אני וחבריי…, ליו ליו

רב החובל טבע עם המצפן
גם ככה המחוג הסתובב סביב עצמו
כי הכל אלקטרומגנטי
ולא רואים את הכוכבים מבעד למגדלים
הירח נשאב דרך קרעים בשמיים
לעולמות אחרים
ומשטר הגאות והשפל קרס
אל תוך סערות של גאווה והשפלה
ודעה קדומה שגלשה
מהרי הגעש הרוטטים בתשוקה
וקפאה בדרך
הצעקות עולות כמו נאדים
של כבשים בניו-זילנד
אלוהים איבד את ההגנות
וצמצם עצמו לשינה עמוקה

Muriel Laporte עדרה

ציור העדר.., Muriel Laporte 

הוא בטח לקח כדורים
כי התביעה מתחלקת ומתרבה
כמו תאים של סרטן
והוא כבר לא יכול
מה הוא לא בנאדם
תעזבו אותו בשקט לכו להתגודד בקניונים
בחנויות ובבתי קפה מסביב למישהו שיתפוצץ
מיואש
תאספו את האיברים הקטועים ואת חתיכות הבשר
לתוך קברים משיש וכתובות מסתלסלות 
ריקות
הרי גם הדרך האחרונה
שלכם
לא רוצה לדעת על המוות
נעטפת
בטעם רע.
א.

23.07.16

Patrick Hermans   חברות שובבות

ציור החיים והמוות בלי טעם.., Patrick Hermans

שועי רז:

ניתן להצביע על לפחות שבעים אמנים בני עדות המזרח שנחלו כאן הצלחה רבתי בקרב כל המגזרים בין שנות השישים ועד שנות השמונים (בימינו בכלל יש הגמוניה של יוצרים מזרחים)…וגם על עשרות חוקרים אקדמאים בני עדות המזרח או מלומדים ממוצא אירופאי שכתבו ברגישות ובכבוד רב על העבר התרבותי, ההיסטורי-ההגות-החברתי המזרחי. הספרים מצויים בספריות ציבוריות וגם בספריות אקדמיות. ניתן לקרוא אותם. הם לא הוסתרו ולא הודרו מאיש.

זוראב צרטלי, מתוך האוספים של אפרת פוייר

דמות זוראב צרטלי, צילום תבליט מתוך המוזיאון  במוסקבה מהאוספים של אפרת פוייר

נשיאים מדינה כגון יצחק בן צבי, זלמן שז"ר, ויצחק נבון הקדישו הרבה מכתיבתם ומפעילותם לעבר הספרדי והמזרחי. יתירה מזאת, קשה לומר כי בני תימן למדו מעולם בארץ את שירת ר' שלם שבזי בהיחבא, או שבני מרוקו נאלצו להסתיר את מורשתם. יש כאן תשתית בתי כנסת פתוחה לכל מגוון הקהלים בני כל העדות, יש כאן תיאטראות המעלים, בין היתר, הצגות הקשורות לעבר של קהילות הלאדינו אספניול והערבית-היהודית (לא רק תיאטרון יידיש). יש כאן תימניאדה שנתית באילת כבר עשורים; קונגרס עולמי של יהדות מרוקו; כנסים שנתיים של יהדות אראן (השתתפתי בשניים כמאזין), ועוד ועוד ועוד. כל התפיסה כאילו התרבות הוחבאה היא פשוט שקרית. אפילו העברית המדוברת בפינו היא על-פי ההברה הספרדית, ולא על פי ההגייה שהיתה מקובלת באשכנז. וגם לפני עשרים וחמש שנה למדתי לקראת הבגרות חומרים של סמי מיכאל, אלי עמיר, א"ב יהושע ועוד. אני מודה שבבית הספר התיכון בגבעתיים לא למדתי הרבה על יצירה מזרחית, אבל גם לא למדתי יותר על יצירה יהודית-אירופאית. את רוב הידע שיש לי בנושאים האלו קניתי לבדי בספריות ציבוריות או אקדמיות, שם הספרניות/ים מעולם לא התעניינו האם אני ספרדי או אשכנזי..

התהרהרתי על מאות ספרים (ויותר) שקראתי בעברית, העוסקים בהיבטים שונים של חייהם והגותם של יהודי ספרד, ערב, אסיה ובלקן, ואשר נכתבו בחמישים השנים האחרונות על ידי חוקרים בני מזרח ובני מערב. עובדה, איש לא מנע ממני לקרוא את הספרים האלה אף ללמוד מתוכם (הם יצאו במיטב ההוצאות האקדמיות בארץ). ואין לטענה של החנקת ההיסטוריה שחר. זאת ועוד, בניגוד לטענות על הדרת מזרחים באקדמיה וכו' יצא לי להכיר מקרוב חוקרים לא-מעטים מבני עדות המזרח, שסיפרו לי על כך שבשנות השישים והשבעים, קודמו מדעת מוריהם בני אירופה, והועסקו בעבודות מחקר בתוך האוניברסיטה העברית, אף זכו ללא קושי מיוחד במלגות הצטיינות, הכל כדי שיתקדמו במחקרם.. ושמעתי דברים דומים מכעשרה מלומדים ויותר, מרביתם חוקרי אסלאם, לשון ימי הביניים, חוקרי פיוט, וחוקרי יהדות המזרח. חלקם פרופסורים; אחרים– בכירים ואיתנים במעמדם. שוב נדמה לי, כי ניכר פער בלתי גשיר בין ציור ההיסטוריה של אנשי המאבק המזרחי ובין המציאות כפי שהוותה בפועל

נטלי גוטמן :

וגם אני בשנות ה-90 בבן-גוריון, כשלמדתי ספרות, התחברתי לאישיות המרצים שהיו לי  כמו סאמי מיכאל, לואיס לנדאו דובר הספרדית שתרגם את דון קיחוטה שהיה גם ראש המחלקה אז לספרות עברית.. ודווקא אני הייתי זו שחוויתי דחייה מסיבית מכל מקום באקדמיה בזמן הלימודים ואחריהם (ולואיס לנדאו קם להגנתי, והציל אותי ככל שעלה בידו..), וגם בתיכונים ניסו תמיד להדיר אותי כמייצגת היחידה דאז של התרבות הרוסית – פחדו והדירו אותי ..כלא מתאימה לקונצפציה הנרקמת פוליטית וחינוכית. ולא ידעתי אז מהי התשתית של העיוות המצטבר.. שהיום מתבהר. כשאתה מרכז את השמות ומעשיהם יחד, זה מכאיב. ועכשיו בשיא הבלבול המתוקשר, בעזרת מחקרך צריך לעשות לוח זיכרון לכל האמנים שעבדו יחד והקימו בשקט את המדינה האמתית – חרישית ויפה, כשברברים מיוחסים הכובשים בגרוש קסמם המלומד או לאו את העם הטרוד, ניסו ומנסים להדירה – את המדינה, אותה אחת שיש.. ודווקא היום כשהכול מרושת מידע ומלל..?..

אפרת פוייר, הדואט

פסל הדואט, אפרת פוייר

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.