מטבעות לכף דת

%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%99-%d7%91-%d7%a8%d7%9e%d7%91%d7%a8%d7%a0%d7%93-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%90%d7%91%d7%99-%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99-%d7%a9%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%95%d7%a8%d7%99

ציור "הוי אבי יסוריי, שני חורים לעיניים, ושופר הרוח לפה..", ציפורה בראבי

"המורה שלמה קאלו שלי כתב בנוגע ללימודי קבלה: כל שיש לו אלהים אינו זקוק לה ושאין לו אלהים היא לא תועילנו. ובחרת בחיים. היא חירות בחינת חירות על הלוחות, ונשמת אדם תלמדנו יעדו ותכליתו" (שמעון רז)

נטלי גוטמן

יתכנו זכויות אנושיות לא שוות. משום שהן אנושיות. כמו ארונות הדעת שזמינים כקברים, אישיים. רק חובת הזעם היא אחת, בסערה כנגד מסכים עומדת. עליהם מורחים את לבי, מנציחים פרשות נזקי פאר השחיתויות בארצנו המוחמצת באדישות המוכרת במקורות. בבריחת הלבבות ליד המסכים חבריי תקועים, הנוגדנים פשוטים אבל צורותיהם מופשטות, ואינן זמינות לאנשים צעירים בסירים מתבשלים של דירות חדר עם סיכוי מימוש האהבה זניח לנפש. שם החיה בהם רותחת, ועל לוחות החשבון שמחוץ למעון זכויותיהם להפשטה המאחדת, מתפשטים חרקים חד גוניים שנודעים כבני אוויר משודרג דיגיטלית, וברמות הסתגלותם בעלי ערך.

והכול כשורה, שוב חוזר הניגון, ויבשו בארות חירותנו בזכות, כמו בתחילת הסופה המקובלת שבביתו מחסלת את גדליה. ובהמשכה האינרטי אוזל זמנו של מטבע זול, ובאים החכמים לייעוץ פסיכולוגי אל התמימים מהם, להתלונן כי נתפסת הזכות של כל חיפושית הנפש כשווה לרמים ולמרומים, וכי שפע חירויות בטווח בין הזכויות פוגם בקבלה פרטית של קרובים זרים ויתומים, וזה מיתר ארון פרטי נזר הקידמה קלת הרגליים, השומר על גוף הקסמים של הילדה היפה בגן.. כי בהליכה קדימה, נפתח הר אשפתות, וכבר אין מבדילים בין הזכויות.

cuboim-%d7%91%d7%95%d7%90%d7%99-%d7%9c%d7%9e%d7%a2%d7%9c%d7%94

ציור בואי למעלה חייך.., Cuboim

Shoshana Karbasi

חַיֶּיהָ וּמוֹתָהּ שֶׁל לָלָה* אֶסְתֵּר

(לזכרה של סבתי היפה אסתר אסרף שנשדדה באישון לילה ולא נעשה עמה צדק.)

לָלָה אֶסְתֵּר,
מְהַשִׁיכּוּנִים 
הָיוּ לָהּ חַיִּים שְׁקֵטִים,
בָּעַל שֶׁמֵּת בְּיִשְׂרָאֵל
וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים מֵתִים,
עוֹד מִשָּׁם, מִמָּרוֹקוֹ.
הָיוּ לָהּ גַּם שְׁלוֹשָׁה בֵּין הַחַיִּים
לְמַעֲנָם חַיָּה, בִּשְּׁלָה,
נִהֲלָה חַיִּים קְטַנִּים,
כְּמוֹ שֶׁחִנְּכוּ אוֹתָהּ שֶׁיִּהְיוּ לָהּ,
וְהָיוּ לָהּ.

שִׂמְלָה אַחַת הָיְתָה לָהּ 
פִּרְחוֹנִית לְשַׁבָּת וּלְחַג
וּלְיוֹם יוֹם שְׁתֵּי שְׂמָלוֹת כֵּהוֹת 
וְזוּג נַעֲלַיִּם נוֹחוֹת,
מַצָּעִי כֻּתְנָה לְהַחְלָפָה
שְׁתֵּי מַגָּבוֹת בְּכַתוֹם
וּמִתַּחַת לְכָל אֵלֶּה בְּתַחְתִּית הָאָרוֹן
קֻפְסַת נַעֲלַיִּם וּבָהּ
תַּכְרִיכִים מְקֻפָּלִים 
וְסַבּוֹן.

הִיא חָשְׁבָה שֶׁהַמָּוֶות כָּמוֹהָ
נָקִי, מְסֻדָּר עַד מְאֹד,
הוּא יִשְׁלַח הוֹדָעָה, יַתְרִיעַ
לֹא יָבוֹא כָּכָה פִּתְאוֹם.
נִהֲלָה שִׂיחוֹת עִם הַמָּוֶות
סָבְבָה אוֹתוֹ בִּצְעָדִים מְדוּדִים
הוּא חייב לָהּ אֶת הַסֵּדֶר הַזֶּה, 
אַחֲרֵי בָּעַל שֶׁמֵּת בְּמַפְתִּיעַ
וְעוֹד שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים מֵתִים.

וּכְשֶׁהִיא נִשְׁדְּדָה בַּלַּיְלָה
וְהֻכְּתָה מַכּוֹת עַד עִלָּפוֹן
אִישׁ לֹא שָׁמַע אוֹתָהּ נֶחְנֶקֶת
גַּם לֹא כָּתְבוּ עַל זֶה בָּעִתּוֹן.
הַשּׁוֹדֵד נִתְפַּס וְשׁוּחְרָר
גַּם הַמִּשְׁפָּט לֹא בָּא אִתּוֹ בְּחֶשְׁבּוֹן
כִּי חִשְּׁבוּ שֶׁהִיא חָיָה רוֹב שְׁנוֹתֶיהָ,
עוֹבְדָהּ! הֵכִינָה תַּכְרִיכִים וְסַבּוֹן!

צילום סבתי ציפורה בחדרה.., אשר ג'בל

 %d7%90%d7%a9%d7%a8-%d7%92%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%99-%d7%a1%d7%91%d7%aa%d7%90-%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%93%d7%a8%d7%94

אֶל הַלְוָוַיה שֶׁלָּהּ בָּא הַקּוֹמֵץ
וּמְקוֹנֶנֶת שֶׁפָּצְחָה בִּבְכִיּוֹת
עַל עוֹלָם הַמֻּרְגָּל בְּמָוֶות,
בֶּן אֶלֶף מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת. 
עַל צֶדֶק שֶׁדִּלֵּג מֵעַל רֹאשָׁהּ
כִּי מִשִׁיכּוּנִים הִיא גַּם אֵין יְרוּשָׁה,
לֹא הָיְתָה קְרוֹבָה לַצַּלַּחַת
וּלְרֹעַ מַזָּלָהּ גַּם אִישָׁה.

גַּם כְּבוֹד הָרַב שֶׁכְּלָל לֹא הִכִּיר אוֹתָהּ
נָשָׂא נְאוּם: צַדִּיקָה צְנוּעָה, נְקִיָּה
רְאוּ כִּי נִבְּאָה מִנְיָן יָמֶיהָ
אֲפִילוּ הֵכִינָה מוֹתָהּ :

תַּכְרִיכִים מְקֻפָּלִים, 
אֶחָד סַבּוֹן
בְּתוֹךְ קֻפְסַת נַעֲלַיִּם 
בְּתַחְתִּיּוֹת הַחַיִּים 
וְהָאָרוֹן.

——-

29.04.09

*ללה- גברת, כינוי כבוד לאישה בשפה המרוקאית, 11.09.16

%d7%a6%d7%99%d7%a4%d7%99-%d7%91-%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94

ציור מראת הפנים אהבה.., ציפורה בראבי

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.