דרוש שר למלכודת קלסית, או שקספיר..

 

ציור משחק העצב הנצחי המנחם,  כמו החיים.., ויקטור מליך

ויקטור מליך, המשחק... עצוב ונצחי... כמו החיים, וזה מנחם

 

הדה רום

מי שירה אני מבקשת ממעל

שבר חמסין וענן

מה המרחק הזה ביני ובינך:

סלעים מפכים ורקפת אחת

וצילום מארץ רחוקה אחת

של פלאות.

מי שירה וודאי זורמים בה

ובאות נשים עם דליים

ורוחצות רגלי גבר אהבתן

25.06.18

 

נטלי גוטמן

בכיתה א' למדנו כי נידונים לחיים חתולים עם עכברים, כדי לא להפר איזון. ולאדם לחיות כיד שקספיר: "גם אם רשום שמי על קברי יתכן שאינני שם כי יצאתי לאהוב" (דן קדם).. ונאמר כי אנחנו הכותבים קלסיקה של חוסר מוצא, לא לוכדים עכבר כדי להמיתו. בזה השחרור, והוא טרגדיה טבעית. באפשרותה מהמזערי להוציא גרסה של סנונית ענקית. ובמקום להיהרג יחמוק היצור לאהבה, שזה אנושי, ולא פוטר קיומית מכתיבת הטרגדיות. וזכור היטב הניסיון לשחרור היהודי, לכל גולה שיחפוץ. הלך יחף, מאזן, חי ומת. רק בסוף החופש הזה הארוך בוצע נוהל קרב או מאסר לארצו, ויילכדו סביב זהב ירושלמי, בחלב שלא יחסר. שובע לא ידעו, ושוב בין קירות ביתם – הילל. ימינו זקוקה לעירוי הופעות של פנים רבות, לשיחות המניחות חרב מעל הכוך המתוק, לשקוע במותרות. ובבית החלומות גם חתול הוא פוסט טראומטי. אם נשכח המגן בטרגדיה, היד לא תקבל חנינה. כך מתקבלות לקיבוץ יוצרות היוצרים רק בנות עתיקות הקיום, בפעמון השעה הטובה לצלצל לקרוא לשנות אור של עיסוק במחקר בניה בנותיה של הטרגדיה. כי השעה לאושר. ואת זרע הפורענות למדה ללגום ולספוג, אצבע אחת של כנפה יכולה לאטום את המלכודת הטובה. בתוכה ממורק השחרור מתלקק, מונע זליגת התינוק לזרא. שום פרס על מעשה מלכד החופשיים, לא יפצה. ותהיה הטרגדיה מעוצבת ביושר אינטלקטואלי של יוצרי הכישוף. את הטעויות היצירה עושה בחברת שקספירים בזמן אמת. שאותם אנשים לא ניתן להרוג, או לשחרר מכאן.. הטרגדיה של העם הזה נכתבת לנצח. למענו היא בליטופיה מבקשת להיות עם גבר הנצח שלה הנבחר.

והנה, בדליים של רקפת אחת נשפכים אורות על הצדק. הגלעינים אדומים ברימונים נצברים, ובשירת הדם של רקפת אחת שרוחצת לשלושה אנשים את הקיום בשניים. הם אליה באים, לריחה כלחג מכורים בהורדת גוף הרימון ארצה. וייפתח הפרי, במותו נתלה שיניהם, כמו באהבה סוחטת לא מחייבת, ומעליהם חולפת.. ויבואו בערבים לתפסה, מכל הגזרים שלושה, עם רקפת אחת להיות ערים עד הבוקר.

מיכל יערה כרמי

מתפרקת לחתיכות

שלא מוצאות את מקומן

אבל מה שחולף אינו מחייב

את מהלכו החומק של הזמן

בערב, אתה תנשק לי

את הגוף ותפליג בי פנימה

תמחה מעלי

את תבוסתו של היום

ואני

אבכה מתשוקה.

6.08.18

השומעים בלילות אותה, ידמו אותי לאשכול הפנים האנושיות, חופנים פניהם בגזע כרם אישיותי, די בכך כדי לבכות מתשוקה, עם השחר לצאת מגופי כציפור ענפה לכשף עשרה אחרים, שיהיו, שאבכה עמם דליים, ונעשה צדק פילוסופי. עם ריבוי הפנים שנוחים להרבות בארוס. הרי "בפנים יש ציווי, כאילו מדבר אלי אדון. ואף-אל-פי-כן, פני האחר הן גם דלות, ואני שכל-יכול, וחב לו הכול.. כיצד ייתכן שאפשר להענישו ולאוכפו? תשובתי, שאני לא לבד עם האחר שאני חייב לו הכול, אלא שישנו אדם שלישי, וגם כורח למתן פריבילגיה (לכל אחד מהם), מכאן נובע הצדק.. שהיחס אינו בבחינת ידיעה, אלא בבחינת תשוקה שאינה יכולה לבוא על סיפוקה. והתשוקה כמוה כמחשבה החושבת יותר ממה שהיא, כשלא ייתכן שהיא תהא מסוגלת ליצור דבר שעולה עליה.. והיחס הבין סובייקטיבי הוא יחס אסימטרי. במובן זה, אני אחראי כלפי האחר מבלי לצפות ליחסי-גומלין. במובן שאין הדדיות, אני הוא "נושא".. הנושא את הכול.." (לווינס, על פי "אתיקה והאינסופי"). והנושא אותי הוא פרי חייו. אין למצות, לאכוף, לשנוא את העדרו אחרי שהיה בי, שתל בי את עצמו. לכוד לא פעם, עוד טרם פקע כשמיים בדליים של עיני תלמידיי הגדולים. וכל אחד מעבר למוחשי, נרשם ברצון בשמו הטבעי: אהבתי.

ציור תחפושת האושר לחתול צורתי…, Viktor Malith

 

יוסף כהן אלרן

 מלכודת לציפור

 

כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה חָשָׁה
רִפְרוּף כְּנָפַיִם בְּתוֹכָהּ
יָדְעָה צִפּוֹר נִלְכְּדָה בָּהּ

שָׁמְעָה תְּפִלָּתָהּ מִתּוֹכָהּ
שַׁחֲרְרִינִי, אָנָּא,
נָפַלְתִּי פְּתַיָּה בְּתוֹךְ גּוּפֵךְ
רָצִיתִי לָחוּשׁ תְּשׁוּקָתֵךְ
תְּנִינִי וְאֵצֵא אֶל הַשָּׂמִים

חָסָה כִּמְעַט הִתִּירָה, 
אַךְ חָשְׁקָה בְּנֶפֶשׁ הַצִּפּוֹר
חָמְדָה אֶת כְּנָפֶיהָ
אוּלַי תָּעוּף עִמָּה

וְלֹא עָפָה הִיא כִּי קָטְנוּ
כַּנְפֵי צִּפּוֹר בְּתוֹכָהּ
וְלֹא עָפָה הַצִּפּוֹר כִּי
נִלְכְּדָה בְּתוֹךְ אֵבָרֶיהָ

וְהִיא מְהַלֶּכֶת לִבָּהּ הוֹמֶה
רִפְרוּף כְּנָפַיִם בְּתוֹכָהּ
אִישׁ לֹא מֵבִין מָה הַמְּהוּמָה
מַדּוּעַ דוֹלְגּוֹת בָּהּ פְּעִימוֹתֵיהָ

חָלְפוּ שָׁנִים כָּךְ הִיא חַיָּה
וּכְשֶׁמֵּתָה מֵתָה הַצִּפּוֹר
לֹא יָכְלָה לָעוּף מִתּוֹךְ גּוּפָהּ
נִשְׁמָתָהּ הָיְתָה נְשִׁימוֹתֵיהָ

 

25.08.17

Shevi Shori ארבעה לבבות

ציור מהומת ארבעה לבבות..,  Shevi Shori

 

כתיבת תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.