מקום על שטיח..

רונן קלאס ברחוב טשרניחובסקי,  קשר רוכב את אופניו לעמוד – והלך.  חלפו ימים,  ומשלא שב החלו אופניו לגווע. תחילה פורקו הגלגלים, הכידון והכסא והשלד הנותר נראה כמו ירד על ברכיו.  ומשלא שב, פורקו גם השרשרת,  הדוושות ופעמון קטן. ברחוב טשרניחובסקי  שוכב על צידו שלד חשוף ובלוי,  ללא רוח חיים,  מתאחה עם הנוף העירוני 23.09.16   […]

Continue reading…

הסופר שבודה וההווה שמשלים בגסות..

  אוולין כץ ילדי העולם הַיְּלָדִים שֶׁל אֶרֶץ זוֹ וְשֶׁל הָאַחֶרֶת  קוֹרְאִים לָהֶם בִּשְׁמָם אוֹ בְּכִנּוּי שֶׁל חִבָּה. יַחְדָּו הֵם שׂוֹחִים בֵּין אֶגְלֵי דָּם אֲדֻמִּים  נִגָּרִים עַל פְּנֵי גּוּפָם.  הַיְּלָדִים שֶׁל אֶרֶץ זוֹ וְשֶׁל הָאַחֶרֶת  חוֹבְקִים אֶת רֹאשָׁהּ הַכָּרוּת שֶׁל הָאַהֲבָה (קטע) , 2016    ציור גג חלומות וורסאי, Yasmin Mund, מאוספיו של מרדכי גלילי   איקי בוברמן […]

Continue reading…

מטבעות לכף דת

ציור "הוי אבי יסוריי, שני חורים לעיניים, ושופר הרוח לפה..", ציפורה בראבי "המורה שלמה קאלו שלי כתב בנוגע ללימודי קבלה: כל שיש לו אלהים אינו זקוק לה ושאין לו אלהים היא לא תועילנו. ובחרת בחיים. היא חירות בחינת חירות על הלוחות, ונשמת אדם תלמדנו יעדו ותכליתו" (שמעון רז) נטלי גוטמן יתכנו זכויות אנושיות לא שוות. משום […]

Continue reading…

איני קשובה לאהבה חזקה כמוות

    ציפור ציפורה מלך שמעון אזולאי פילוסופיה של ההתאבדות.. המספרים מצמררים: בכל שנה מנסים להתאבד עשרת אלפים – חמש מאות מצליחים..מתאבדים ברוחם ובנפשם (בישראל!).. המתאבד חווה עצירה בשטף החיים, לא שונא את החיים, אלא את חייו שלו. כי אפשר לאהוב חיים, ולשנוא את חייך שלך. אפשר לאהוב חירות, זריחת השמש, את האפשרות להתחיל מחדש..ולשנוא את […]

Continue reading…

לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי הַכֹּל סֵירָבְת כמַלְאַך..

    אהרן בס   הִתְחַנַּנְתִּי אָז שֶׁתִּשְׁאָלִי אוֹתִי  כָּל מַה שֶׁתִּרְצִי הָיִיתִי תַּחַת הָשְׁפָּעַת אֲלְכּוֹהוֹל וְיְכוֹלְת לְהוֹצִיא מִמֶּנִּי הַכֹּל אֲבָל סֵירָבְת וְזֶה שָׁבַר אֶת לִיבִּי שֶׁלֹּא רָצִית לְהֵחָשֶׂף אֵלַי בָּרָמָה הַעֲמוּקָה בְּיוֹתֵר  שֶׁוִויתָרְת בְּשֵׁם קוֹד מוּסָרִי נִשְׁכַּח רָצִיתִי שֶׁתֵּדְעִי אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁאַף אַחַת לְפָנַיִיך וְאַף אַחַת אָחָרַיִיך לֹא תֵּדַע רָצִיתִי אֲבָל אַתְּ הֶעֱדָפְת לִהְיוֹת […]

Continue reading…

חופש הנפילה להמונים, וחלוקתו..

שולי בן נתן כשטרמפ מפטפט בנשק גרעיני והקוריאני צורח מי אני ביבי מפשיל שרוולים במיידי. כשהקיץ מאותת לסתיו והשמש מסירה עננים הכוכבים ביתר שאת מאירים. כשהימים נלחמים על אורכם והלילות נאבקים על רוחבם אני נאחזת בשולי טול המכנסיים. 9.08.217 ציור  אודם נשפך נעצר להרעיש.., Ara Ghevondyan מירי רנדל הבר המדליות והגביעים נטמנים באדמה, אך ביום סוער סחף […]

Continue reading…

תחינות קטנות, כוונות גדולות, ומכונת התפירה בחזית..

ציור האיש ומכונת תפירה, מתוך האוספים של Yaslem Tablo Inka   עידית ברק שָׁרָב   מִישֶׁהוּ תָּפַר אוֹתָנוּ זֶה לְזֶה  בָּאָרֶץ הָזוֹ בְּמַחַט עָבָה בְּחוּט שָׁחֹר לָבָן הַתְּפָרִים הָעֲדִינִים נָמַסּוּ בַּשָּׁרָב אֶת הַתְּפָרִים הַגַּסִּים אָנוּ קוֹרְעִים  עִם הַפֶּה   נטלי גוטמן כשהתעורר ידע – בו האשם הראשון, וידע חוט ומחט וחרטה מזליגות הניירונים בין שיניו, ויפה היה בשטף הזהב זורע […]

Continue reading…

דיאלוג הדאגה עם אותן חתולות שפחות וחולדות שיודעות להסתלק..

  גדי לופו דירה יש לי דירה, עם ארבעה כיווני אוויר, כיוון אחד אגואיזם, כיוון שני אלטרואיזם, ועוד שני כיוונים נורמליים, במרתף אני מסתיר פוביות. במרכז הבית עומד האגו, כמו מנוע גדול של מקרר, או מזגן מרכזי, מכונת הכביסה סוחטת ממני רגשות, היא שוטפת יחד איתי את הדמעות. על הגאז צולים אותי בשקט לפעמים, שש…. […]

Continue reading…

העתיד בו אעז לאהוב

נטלי גוטמן עוד נדע ימים טובים,  בדרך האצבעות הם כתובים בריח אורנים.. כי יפה להם הרוח שמריחה טובות, ולא תמות כדי לחיות..   צילום אמנותי "אש היופי עתיקה כמו זמן המסך..", ליקה רמתי בינתיים, המחסנים מפונים, תיאטרון השהייה נמצא מתחת לאשפתות. של מעלה. וירד החושק בחיים לקרקעית מהשורה הראשונה, בשחר המדומה נמוג שווה כפרפר בן יומו… מסרב […]

Continue reading…

עַל רֶגַע אִחוּד הַגּוּפִים פָּסְחָה הַחֻלְדָּה ..ולא שמנו לב

ציור  דנטה בלימבו סיטי, 2014 מותר לבכות אומר השטן, Celeste Gómez נטלי גוטמן "עוֹד לִפְנֵי שֶׁנּוֹצְרָה הַחֻלְדָּה" פגעו בה.. כולה הייתה בועת ספוג מריח נאהבים צמודים.. בשתי הממלכות זה קרה, – כותבת אישה יפה, – חיית הצרה לא נתפסה בלשון הטוב .. וישנן לא מעט כאלו מדינות בהן גופה הזעיר של החולדה האפיר נוגע בורוד הבשר, מפריד בין […]

Continue reading…