שלוש ידיים שחור לבן לאהבה אחת אדומה בלי סוף..

    מירי רנדל הבר על החולצה השחורה שמנוקדת בלבן כמה נקודות אדומות הילדים אמרו: אמא, זו טעות! ואני חשבתי מהטעויות האלו, אני חיה. 5.04.16 ציור החיים על המדרגות, Magdalena Serwin   נטלי גוטמן  הטעויות האדומות שלי החלו מהכרתי בנעוריי..חבל שלא כחולות היו הטעויות שלי כמו של סבתי, כי אז הייתי משתכנעת שדמנו נבחר לסבל באצילות, ונרגעת […]

Continue reading…

חזור לנישאפּוּר, שלא אראה אותך לעולמים..

  "ומשק כנפיים לא צולח, וליאות איברים באה בחיבור וחיסור .. ונושרים גרגרי הרימון כטיפות הגשם, לבשר בשורה". (גדי לופו) ציור עקבות של סיפור.., Tanya Dimitrova   צילה זן בר-צור   פרח עץ השיזף שקלעת בשיערי התייבש כבר מזמן. גם אני. אני יושבת בבקתה שלי וקולעת מעשבי השדה מחצלת לגופי, יש בי ריח של שדות וחוגלות בר. אני רואה אותך […]

Continue reading…

בעיקולי הגוף לא נמצא חתך..

  ציור  עדידוש, מרים שחורי נטלי גוטמן "שדך מניק בחלב את תשוקתי שהפכה לזאב משוטט..שהחליק על גבעה עגולה, ובא עולם הרוצה למלא אותי בפסיעותייך, הבאות אחרי הגשם"  (גדי לופו) קל לקדש אל. הוא לא יתנגד. הפחד מאישה מעורר תסכול וסבל מורכב. אף אם אמיצה עסיסית בוגרת מתיימרת להיראות זכרית, מעלימה זיכרון זכרי מן הרך, אלוהים לא יענה, ואת שירת אמו אלה שבמיתוסים […]

Continue reading…

מחלה מפייטת טובות

צילום אשר גיבל, בתי נעמה לפני כ-30 שנה… נטלי גוטמן בשליית הבושה, מעשה השירה הסתיים. סדין כותנה, זה מה שירשה הנגמלת מלידות בפגיית השורדים. הזמן הגלוי כתינוק בעכשיו הסתתר בסיכת הדרכים, קונה טובה לא הורסת – גלישה בהכרתי שאחרי, שם חיפשתי חבר לאחת ויחידה שלא נסקלת באבן נגף. בשידוכו המדומה של מתקן בינתי, שוב מצלצלת לשיעור אהבה, ושותקת לעד, בפני כבודו בחלום. שאם […]

Continue reading…

לא, אל תמכרו לי מתנות של אהבה..

  נטלי גוטמן אל תכתבו ספרים, ואין בהם אדם במתת עצמו. אל תספרו על אהבה הדורת הבשר של מפלצת הכתיבה.. האהבה היא פורים בלי תחפושת. ואדם אהבתי, כגדול הניגודים לאמנות, גם הנבהל בשר ודם, יחוג סביב. היא חגיגה טובה לכל, גם להפלת תינוק אהבתי.. משמע טובה למעשה, וזה יקר, אין אמנות בלהכביר אותיות הסבל, הן לא אומרות על איש – אוהב. […]

Continue reading…

אֵשׁ יְרוּקָה וגבעולים זולגים

נטלי גוטמן  על פני הזמן העובר כדי לסנן חרקי צעצוע ולכרוע..מעבירה את השעה ורטט ההכרעה, וכורעת האדמה. כורעת ומסירה רחם סדוק, מסירה ושרה לצירי שפיר, שרה ומעבירה לידות בשרשראות החוזרות לחרוש בה. לפתיחת התעלות בראש, כדי לחיות, אוכלת שוקולד עם תפוז..לתרגל געגוע שתול..לגדל חזון לתינוקות עד גיל הפרישה אדמת השוקולד להם.   ציור מדיטציה רחוק מהבית.., Grazyna Tarkowska […]

Continue reading…

שירה ופרוזה של חיי הכתובים

  נטלי גוטמן בחזקת הנאשמת בהיותי מוסטת לפיוט, עברתי מעל תודעת בני דורי שנות ה-70 .  דרישתי להתקיים כשיר ובכל מצב פרוזאי, נותרה, וטבעי העיקש היה נבלם זמנית רק בהריונות האינטנסיביים של הגוף, ולא יצאתי מזוכה מזה, גם אחרי בניי.. אותה הקומפוזיציה של נפשי ששרפה גשרים ביני לבני הטקסטים האינפורמטיבים, הובילה אותי ללא כלים בכפייתיות לחרוש כל […]

Continue reading…

מחלת בנות.. דורותי ואליסיה באות מנחמות הקוסמיות….

    "המילים שאני מניחה כאן כמו לחם לציפורים.. יש לי סכיזופרניה, רבותיי, ואני שומרת עליכם כעל בבת עיני.."  (שרה כוי) ציור פנינה של דמעה משותפת.., אנה לרה נטלי גוטמן "הקם לרגשך השכם לרגשו. הסוף ממילא ידוע מראש.  אם כבר ריקנות אז לפחות שתהיה איכותית ומרגשת, שתהיה ריקנות מלאה עד הריגוש הבא."(קרן קורן) הריקנות אינה סופית.. אמר אובמה כנחמה ליום השואה, במילה של אמריקאי-ערבי:"כולנו יהודים. כי במצב […]

Continue reading…

שקף טובת הכלל הנגוע

  שמעון אזולאי פילוסופיה של שביעות הרצון  ..השבוע התברר שבסך הכול די טוב פה וכולם מאוד מאושרים כמו שעולה מן הסקרים הבינלאומיים ואפשר שבסוף היום כולם קצת כמו אותם ילדים שחוזרים מבית הספר וכמעט תמיד עונים לשאלה "איך היה?" בתשובה האולטימטיבית "כיף".  וחשבתי מיד על הסיפור המהפנט של אורסולה ק. לה-גווין על העיר "אומלס". על […]

Continue reading…

האחד בעיני השני

צילום נעמה מחפשת זווית צילום שונה.., אשר ג'בל   נטלי גוטמן גברים נגמרים במלחמות, נשים וילדות גדולות נעצרות עוד בשערי שכם השמיים. על כך נשב שבעה. על הפרידה, מבנות ימינו שטרם ילדו את עתיד ההבטחות, וכבר תפוסות בזקנה ארצית שלא מולידה להן מילה טובה שלוחה בשיירת גמלים להתלמד במדבר. שארוכות, בין הסדקים תשבנה רבבות בנות […]

Continue reading…